משרד הבריאות שוקל לשנות את ניסוח החוק האוסר את השימוש בתוצרי עלי שיח הגת (קאת) באופן שיהיה זהה לזה האוסר שימוש בתוצרי הקנביס.
בניגוד למדינות שונות, בהן לעיסת עלי גת טריים אסורה, בישראל היא מותרת, אך החוק אוסר עשיית שימוש בתוצרי הגת.
ד"ר רינת ורסנו, מנהלת שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות, סבורה כי ייתכן שיש להוסיף בפקודת הסמים האסורים איסור מפורש לצרוך את עלי צמח הגת ולא רק את החומרים המצויים בו, כפי שקיים כיום בפקודה, בצירוף הסתייגות המתירה
רק את לעיסתם של העלים הטריים. ניסוח זה יהיה דומה לניסוח הקיים כיום בפקודה אשר לצמח הקנביס, שעל פיו האיסור הוא לגבי "כל צמח מהסוג קנביס וכל חלק ממנו, לרבות שורשיו, אך למעט שמן המופק מזרעיו".
הדברים מתבררים ממסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבור הוועדה המיוחדת למלחמה בנגע הסמים,
טלב אלסאנע, בעקבות תופעה בה שתיית משקה המופק מעלי צמח הגת רווחת בעיקר במוקדי בילוי ובמסעדות, ולנוכח התרחבות אתרי האינטרנט המציעים את המשקה למכירה.
המשקה מופק מטחינת העלים וערבובם עם מיץ לימון וסוכר או מחליטת העלים במים רותחים. להערכת אנשי המקצוע במשרד הבריאות, העובדה שהכנת משקה הגת כרוכה בהמתקתו עלולה להגדיל במידה ניכרת את צריכתם של החומרים הפעילים בגת, בהשוואה לצריכה כתוצאה מלעיסה של העלים הטריים, שטעמם מר.
עלי הגת הטריים מכילים שני חומרים פסיכו אקטיביים - קאתינון וקאתין המשתייכים לקבוצת החומרים האלקלואידים, חומרים ממקור צמחי המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית, בדומה למורפין ולקוקאין. שני החומרים הללו מצויים בעלי הגת בריכוז נמוך, והם מתפוגגים מהעלים בתוך כ-20 שעות לאחר קטיפתם.
כאמור, צריכה של עלי גת במשקה, בתרכיז, בריבה או בכל מוצר אחר המיוצר מן העלים אסורה, וכן אסורה מכירה של תוצרים אלה במסעדות ובמוקדי בילוי. הפיקוח על הייצור, המכירה והצריכה של משקה הגת הוא בסמכות משטרת ישראל, ש
למרות החוק הברור בנושא מסתפקת אם אכן הדבר אינו חוקי ואומרת כי "אין בידי המשטרה נתונים אם מכירת משקה הגת, ייצורו ושתייתו הינם תופעה ו
אם בכלל מדובר בעבירה". המשטרה הוסיפה כי "בימים אלו מתבצעת בדיקה בשני תיקים, שמטרתה לקבוע אם יש במשקה סם מסוג קאתין או קאתינון".
באתר האינטרנט של מחלקת שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות נכתב:
- ...משרד הבריאות מתנגד לשימוש בחומרים הפעילים שבעלי הגת בצורתם הסינתטית או המזוקקת, לרבות שימוש בתוספי תזונה או במזון אחר המכיל חומרים אלה, דוגמת חליטות גומי לעיסה וכד'. משרד הבריאות אינו מתנגד לגידול צמח הגת או ייבואו בתנאים האמורים לעיל.
בגת המעובד למשקה, לתמצית או לריבה עשויות להימצא רמות גבוהות
יותר של חומרים פסיכו-אקטיביים, והספיגה שלהם בגוף עשויה להיות מהירה יותר בהשוואה ללעיסת עלי גת. לדעת משרד הבריאות, ספיגת החומרים הפסיכו-אקטיביים בלעיסת עלי הגת עשויה להיות איטית יותר בהשוואה לספיגת החומרים עקב שתיית המיץ או עיכול הצמח, וכפי הנראה משום כך הסיכון להתמכרות בקרב הצורכים מיץ גת גבוה יותר מהסיכון בקרב הלועסים עלי גת.
מאחר שרק לעיסת עלי גת טריים מותרת על-פי החוק, המחלקה לשירותי המזון והתזונה של משרד הבריאות דוחה כל בקשה לקבלת היתר לייצור ולשיווק של משקה הגת. לדברי המחלקה, עד כה הוגשו רק שתי בקשות לייבוא משקה הגת, ושתיהן נדחו.
