המשטרה אינה חייבת לבצע כיול תקופתי של שני המכשירים המשמשים אותה ללכידת נהגים הנוסעים במהירות מופרזת - מד המהירות האלקטרוני ומד הלייזר. כך קבע (יום א', 1.7.12) בהחלטה עקרונית בית המשפט העליון.
את הדרישה לבצע בדיקות כאלו העלו שני נהגים: אורנה דריזין, לשעבר מנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, אשר נלכדה במד האלקטרוני בעת נסיעה במהירות 80 קמ"ש בדרך עירונית בה המהירות המירבית היא 60 קמ"ש; ודניאל כהן, שנלכד בידי מד-הלייזר כשהוא נוסע במהירות של 119 קמ"ש בדרך בין-עירונית בה המהירות המירבית היא 90 קמ"ש. דריזין זוכתה במחוזי לאור טענתה והמדינה ערערה על זיכויה, ואילו כהן ערער על הרשעתו במחוזי לאחר שטענתו נדחתה.
השופט
סלים ג'ובראן קבע, כי למד האלקטרוני ולמד הלייזר יש חזקת אמינות, שנקבעה כבר בפסקי דין קודמים. מכאן עבר לדון בשאלה האם דרינין וכהן הצליחו לסתור חזקה זו, והוא משיב בשלילה. ג'ובראן קיבל את עמדת המומחים מטעם המדינה, ולפיה הכיול הנערך למכשירים לפני השימוש בהם הוא מספיק, ואין צורך בכיול תקופתי מורכב יותר. "בכוחן של הפעולות המבוצעות כיום על-ידי משטרת ישראל, בהתאם לנהליה, להנחיות היצרן ולהלכות שיצאו תחת ידו של בית משפט זה, להפיק תוצאות מדויקות ואמינות דיין מן המכשירים הנדונים, באופן המאפשר הרשעה בפלילים. החזקה אם כן, לא נסתרה", קובע ג'ובראן.
להסמיך את מעבדות המשטרה בשולי הדברים אומר ג'ובראן, כי ראוי היה שהמשטרה תשקיע משאבים מסוימים ביצירת נתונים אשר יאפשרו לדחות את הטענות בנוגע לצורך בכיול המכשירים. הוא מוסיף: "אל לה למדינה לשקוט על שמריה ולהימנע מפיתוח ושיפור יכולתה להביא לדיוקם המירבי של המכשירים אשר באמצעותם היא מבקשת להרשיע נאשמים, בין באמצעות מחקר וחידוש ההנחיות והנהלים ובין באמצעות תקינה וחקיקה. ראוי להסמיך את מעבדותיה של משטרת ישראל על-פי אמות המידה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. תיקים מסוג זה מעלים חשש ממשי לריבוי הליכים, לתביעות ולטענות שאת סופם מי יישורנו. אך בידי המדינה הכלים והיכולת למנוע זאת באמצעות איתור הנתונים ופעולה למען התקנת תקנים וקביעת אמות מידה כלליות ומחייבות".
לדברי ג'ובראן, "דומה כי גם המחוקק מודע במידת מה לצורך בחקיקה שתסדיר את הנושא. ואולם, הצעת החוק קיימת מזה זמן רב וככל הנראה היא מונחת כאבן שאין לה הופכין. ספר החוקים במדינתנו נעדר דבר חקיקה אחיד המסדיר את התנאים לקבילותן ואמינותן של תוצאות מכשירי אכיפה, המפנה לתקן בו קבועות ההנחיות להפעלתם ותחזוקם לאורך זמן".
רמת דיוק גבוהה מאוד השופט
אליקים רובינשטיין הוסיף: "תמיד המעולה הוא אויבו של הטוב מאוד. עדיף כמובן להגיע לדיוק מאין כמוהו, שאין להרהר אחריו ולא כלום, אך משהוצג אשר הוצג על-ידי המדינה כפי שתיאר חברי, אין לומר שהמצב כיום הוא כזה שיש לפסול אותו; סדרת בדיקות שתיאר חברי לעניין המכשירים, והמצב במקומות שונים בעולם בהקשר זה, אינם מעוררים חשש כבד של הרשעות שווא; וסוף סוף יש לאכוף את החוק נגד מפריו, וראוי שדבר זה לא יישכח ולא יטבע מתוך השאיפה לפרפקציוניזם. אך אחרי שאמרנו זאת, נשוב ונאמר, כי אין לאפשר מדרון חלקלק והתרת הרצועה, וההקפדה על אותן בדיקות שהמשטרה אכן עורכת כבר כיום חייבת להיות ללא פשרות תוך פיתוח וקידום כאמור, וגם תוך בקרה פנימית מתמדת, כולל בדיקות פתע של יחידות בקרה להבטחת העירנות והביצוע הראוי".
השופט
ניל הנדל אומר: "אין בנמצא מכשיר מדידה בעל רמת דיוק מושלמת. לנוכח זאת, תפקידן של המשטרה ורשויות החוק הוא לעשות את המאמץ הנדרש על-מנת שהמכשירים שברשותן יהיו מדויקים ואמינים. כך אכן נעשה במכשירים שלפנינו, הממל"ז והממא"ל: נחה דעתי כי המכשירים מופעלים על-ידי המשטרה כראוי וכנדרש, הן על-פי הוראות היצרן והן על-פי תנאי חזקת האמינות שנקבעו בפסיקה, ואף בתוספת מרווח ביטחון סטטיסטי. כתוצאה מכך - המדידות המבוצעות על-ידי המכשירים הן ברמת דיוק גבוהה, ואף גבוהה מאוד. לא הונחה בפנינו תשתית ראייתית שיש בה כדי להוכיח שאי-ביצוע הכיול המטרולוגי מפחית מרמת הדיוק הגבוהה הזו, ומקים חשש ממשי לטעות מדעית".
