צפייה בסיקור תקשורתי של מתקפת טילים גרמה לעלייה בעוצמת הכאב של אנשים הסובלים מכאב כרוני. כך טוענים חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "חשיפה לסיקור התקשורתי של מתקפת טילים הגבירה את עוצמת הכאב בקרב אנשים שכבר סובלים מכאב כרוני" - מגלה מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה.
המחקר, שכותרתו - "האם מלחמה כואבת? ההשפעה של חשיפה לתקשורת בעקבות מתקפת טילים, על כאב כרוני", שפורסם בגרסה המקוונת של כתב העת Journal of Clinical Psychology in Medical Settings, הראה שהחשיפה למתקפות הטילים דרך התקשורת ניבאה עלייה ברמות הכאב כחודש לאחר המתקפה, אך לא ניבאה עלייה בדיכאון או בחרדה.
לאחר מבצע "
עופרת יצוקה" שכלל ירי טילים על דרום ישראל, ד"ר שירה לרמן ופרופ' גולן שחר מאוניברסיטת בן-גוריון בשיתוף עם ד"ר צביה רודיך מהמרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, העבירו שאלונים ל-55 מטופלים הסובלים מכאב כרוני, אשר טופלו במרפאת הכאב בסורוקה ומדדו את רמות הכאב, החרדה והדיכאון שלהם וכן את רמות החשיפה של המטופלים למתקפת טרור זו. ד"ר לרמן ועמיתיה בחנו את ההבדלים בין מצבם הפיסי והנפשי של המטופלים לפני ואחרי מתקפת הטרור.
במחקר, שמומן על-ידי הקרן הלאומית למדע, נמצא כי הלחץ והחשיפה לתקשורת היו קשורים זה בזה באופן מובהק, דבר המצביע על כך שייתכן שכמות הצפייה בטלוויזיה הקשורה למתקפת הטרור השפיעה על מידת הלחץ שהמטופל חווה ובכך הגבירה את רמות הכאב שלו.
"ייתכן שרמות המצוקה הקודמות של אנשים הסובלים מכאב כרוני השפיעו על יכולתם להתמודד עם מצבי לחץ, וגרמו להם לחוות את האירוע כמלחיץ יותר ולחפש מקורות מידע נוספים. כמו-כן, הלחץ החיצוני הנוסף כנראה השאיר למטופלים פחות כוחות להתמודד עם מצבם הרפואי, ובכך הגביר את מצוקתם הפיסית", מסבירה ד"ר לרמן.
ממצאים אלה מרחיבים את הידע לגבי ההשפעות של טרור על מצוקה פיסית ונפשית, ומזהים את האנשים הסובלים מכאב כרוני כאוכלוסיה פגיעה הזקוקה להתייחסות מיוחדת בזמני מלחמה וטרור אשר יכולים לעורר רמות גבוהות של מצוקה.
