בית המשפט יחויב לחלט רכושו של עבריין שהוא "תקבולי עבירה" - דהיינו: רכוש שהושג בעבירה או שניתן כשכר עבור ביצוע עבירה. כך קובע תזכיר חוק שהפיץ משרד המשפטים לקבלת תגובות. החוק המוצע נועד להחליף את סדרי החילוט השונים והבלתי אחידים הקיימים כיום בכמה חוקים נפרדים.
המשרד מסביר: "בבסיס תפישת החילוט המעוגנת בהצעת חוק זו עומד העיקרון לפיו יש 'להוציא את בלעו של הגזלן מפיו'. רכוש שמקורו בביצוע מעשי העבירה שביצע הגזלן, אינם שייכים לו, ויש להחזירם לציבור, שהרי לא ניתן לרכוש זכות ברכוש באמצעות עבירה. תפישה זו כרוכה בהבחנה בין החפצים השונים והרכוש הקשורים למעשה העבירה, וחלה על תקבולי עבירה בלבד, זאת להבדיל מאמצעים לביצוע עבירה".
במסגרת זו מוצע לקבוע, כי במקרה של הרשעה פלילית - יקבע בית המשפט מהו סך תקבולי העבירה ומהם פריטי הרכוש שניתן לחלט עד לגובה תקבולים אלו. על-פי ההצעה, ניתן יהיה לחלט רכוש לא רק של המורשע, אלא גם תקבולי עבירה שהועברו לצד שלישי וגם "רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו, כולו או חלקו, או שהנידון העביר את הרכוש לאותו אדם בלא תמורה או בתמורה נמוכה באופן בלתי סביר ממחיר השוק של רכוש מאותו סוג, בסמוך לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, או לאחר ביצועה".
סעיף מרכזי נוסף קובע, כי ניתן יהיה לחלט את רכושו של מורשע שיוכרז בידי בית המשפט כבעל "אורח חיים עברייני". מדובר על אפשרות - ולא חובה - לגבי מורשעים בעבירות סחר בסמים,
הלבנת הון, סחר בנשק, סחר בבני אדם, חברות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים וסרסרות לזנות. "ההצדקה להסדר המוצע היא שעילות ההכרזה על נידון כבעל אורח חיים עברייני מבססות הנחה כי מחייתו מבוססת על רווחי עבירה באופן קבוע, ואין מדובר ברווח חד פעמי עקב ביצוע חד פעמי של עבירה", מסביר התזכיר.
הכרזה כזו תקים חזקה לפיה כל הרכוש המצוי בידי הנידון, בן זוגו וילדיו, בעת מתן הצו, וכל רכוש שהיה לו בשמונה השנים האחרונות טרם הנתן צו החילוט הוא רכוש שהושג עקב ניהול אורח חיים עברייני. היא תעביר את נטל ההוכחה על המורשע, ויהיה עליו להוכיח שקיבל את רכושו כדין. אם לא יעמוד בנטל זה - ניתן יהיה להביא בחשבון את שוויו של כל רכושו בעת מתן צו החילוט.
החוק המוצע גם מסדיר הליך אזרחי של חילוט, שלא בעקבות הרשעה פלילית. במקרה כזה, יהיה על המבקש להוכיח את זכותו ברכוש שהוא מבקש לחלט. מדובר בהסדר הקיים כיום בחוק איסור הלבנת הון, בחוק המאבק בארגוני פשיעה, בחוק איסור מימון טרור, בפקודת הסמים המסוכנים ובפקודת המיסים. עוד קובע התזכיר את סדרי הדיון בבקשות חילוט, סעדים זמניים שניתן לקבל עד להחלטה בסעד המרכזי וסוגי מחזיקים ורכוש אותם לא ניתן יהיה לחלט בצורה זמנית או קבועה.
