צה"ל ירחיב את חקירת מקרי המוות של חיילים בזמן שירותם ויגביר את עצמאות החוקרים. כך עולה מתזכיר חוק שהפיץ משרד הביטחון לקבלת תגובות.
כיום ממונה שופט חוקר למקרי מוות בידי הפרקליט הצבאי הראשי, אך על-פי ההצעה תועבר סמכות זו לידי בתי הדין הצבאיים - בדומה לסמכות המסורה בחוק האזרחי לבתי המשפט. את ההחלטה בפועל יקבל נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, שהוא קצין בדרגת אלוף, לאחר שיקבל את התייחסותו של הפרקליט הצבאי הראשי.
עוד מוצע לקבוע, כי לא ימונה שופט חוקר "אם סבר נשיא בית הדין הצבאי לערעורים כי מותו של החייל לא ארע במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של החייל לצבא". זאת, בניגוד למצב כיום, בו יכול הפצ"ר להימנע ממינוי חוקר אם "אין לצבא עניין בעריכת החקירה".
על-פי ההצעה, "חקירת סיבות מוות תיערך כאשר קיים יסוד סביר לחשש שסיבת מותו של חייל אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, וכן אם מת חייל בהיותו נתון במעצר, במחבוש או במאסר או בהיותו מאושפז בבית חולים לחולי נפש, וכל עוד מותו לא היה בקרב" - בדומה למצב כיום. שינוי נוסף הוא בהכללת בני זוג וידועים בציבור בין מי שיכולים לבקש את מינויו של השופט החוקר, לצד היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, קצין משטרה, רופא, הוריו של הנפטר, הורי הוריו, צאצאיו, אחיו ואחיותיו והפצ"ר.