לראשונה, דורגה ישראל בקבוצת המדינות המתקדמות במאבק בסחר בבני-אדם בדוח השנתי של מחלקת המדינה האמריקנית. שלא כמו בשנים הקודמות, בדוח לשנת 2011 נקבע כי מדינת ישראל עומדת בקריטריונים המינימליים של מאבק בסחר בבני-אדם. ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים בראשות ח"כ
אורית זוארץ, תקיים היום (ג', 3.7.12) דיון בממצאי הדוח, בהשתתפות סגן שר החוץ
דני איילון.
בדוח צוינה בחיוב התקדמותה של ישראל במאבקה בסחר בבני-אדם, בהגנה שהיא נותנת לקורבנות הסחר ובמאמצי המניעה וההסברה שהמדינה נוקטת. עם זאת, מודגשים כמה ליקויים באופן הטיפול של המדינה בנושא, בעיקר בטיפול בעבירות של העסקה בתנאי עבדות ושל עושק. צוין כי סוכנויות תיווך
עובדים זרים בארצות המקור ובישראל עדיין גובות מהעובדים הזרים דמי תיווך שלא כחוק בסכומים שנעים בין 4,000 ל-20,000 דולר, וכי תופעה זו עשויה לגרום לעובדים זרים ששילמו דמי תיווך כאלה להפוך לקורבנות סחר או לבעלי חוב.
כמו-כן צוינו תופעות של העסקה בתנאי עבדות, כגון החזקה שלא כדין של דרכוני עובדים, הגבלות על חופש התנועה של עובדים ועל המעבר של עובדים בין מעסיקים לפי בחירתם, וכן אי-תשלום משכורות, הטרדות מיניות ואיומים פיזיים כלפי עובדים.
גם השנה מוזכרים בדוח מהגרים ומבקשי מקלט שנכנסים לישראל דרך גבול מצרים. בדרכם לישראל אנשים אלו מוחזקים לצורך גביית כופר, ויש בהם מי שנתונים לשעבוד מיני ולשעבוד לצורכי עבודה. ממשלת ישראל שיפרה את מערך הזיהוי של מי שמנוצלים ונסחרים לפני הגעתם לישראל ואת הטיפול הרפואי בהם. עם זאת, צוין בדוח כי ממשלת ישראל נכשלה בהגנה על קבוצות פגיעות הכוללות מהגרים, עובדים זרים ומבקשי מקלט שהגיעו ממצרים והיו נתונים לשעבוד מיני ועבודות כפייה בסיני.
צעדי אכיפה נוקשים נגד סחר למטרות זנות בתחום הטיפול בקורבנות סחר למטרות זנות צוין בדוח כי ישראל עומדת בקריטריונים המינימליים של מאבק בסחר בבני-אדם ומבצעת בנחישות פעולות מניעה ואכיפה. הדוח מציין את המאמץ המתמשך של ממשלת ישראל לנקוט צעדי אכיפה נוקשים נגד סחר בבני-אדם למטרות זנות והתקדמות המאבק בסחר בבני-אדם למטרות עבודה.
בשנת 2011 נוהלו 18 תיקי חקירה בעבירות של סחר בבני-אדם למטרות זנות ושני תיקי חקירה בעבירות של עבודת כפייה. כמו-כן הורשעו בבתי-המשפט 15 נאשמים שעברו עבירות של סחר למטרות זנות; חלקם הורשעו בעבירות נלוות בלבד. בפברואר 2012 הורשעו בפעם הראשונה שני חשודים בעבירה של סחר בבני-אדם למטרות עבודה. בסוף תקופת הביקורת עדיין טופלו בתביעה עשרה תיקים של עבירות סחר למטרות זנות ושני תיקים של עבירות סחר למטרות עבודה.
מגמת שיפור בטיפול בקורבנות סחר בדוח צוין כי ההגנה שישראל נותנת לקורבנות הסחר השתפרה. עם זאת, עדיין אין לממשלה אמצעים יעילים לזיהוי קורבנות סחר בבני-אדם בקבוצות חלשות כגון מהגרי עבודה ומבקשי מקלט. כך, חלק מהקורבנות לא זוהו ואף ננקטו נגדם אמצעים בשל עבירות שעברו בשל היותם קורבנות סחר.
הממשלה קיימה כמה הכשרות לזיהוי קורבנות, והשתתפו בהן כמה מהגורמים המופקדים על הגנה על קורבנות. המשטרה ערכה בתקופת הדוח פיילוט בשיתוף ארגוני המגזר השלישי לסיוע לקורבנות סחר בעת פשיטות על בתי-בושת.
המדינה הכירה בזכותם של קורבנות סחר שהגיעו לישראל דרך מצרים לקבל סיוע, אולם יש תלונות על מקרים שבהם לא ניתן סיוע משום שקורבנות סחר לא זוהו במתקן סהרונים. כמו-כן, יש תלונות על אי-מתן סיוע בשל חוסר יכולת של המערכת לתת מענה למספר ההולך וגדל של הנכנסים מסיני.
התקדמות גם בתחום מניעת העבירות ממשלת ישראל התקדמה בתקופת הדוח התקדמות ניכרת בפעילות למניעת עבירות סחר בבני-אדם. הממשלה העניקה זו השנה הרביעית עיטור על מאבק בסחר בבני-אדם, וועדת המשנה של הכנסת למאבק בסחר בנשים ניהלה ישיבות תכופות.
בוצעו 20 חקירות נגד חברות כוח אדם וב-12 חקירות הוגשו כתבי אישום, ונמשכה הפצת הזכותונים לעובדים הזרים המגיעים לארץ דרך נמל התעופה בן-גוריון. כפי שכבר צוין בדוח הקודם, מאז נובמבר 2010 יש לפקחי יחידת האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה סמכות לבדוק את תנאי ההעסקה של עובדים זרים המועסקים בבתי מעסיקיהם.
חסרים נתונים על היקף תופעת הסחר בנשים ישראליות הדוח מציין כי ההמלצות העיקריות לפעולה בדוח של השנה שעברה לא יושמו. יישום ההמלצות עשוי לשפר במידה ניכרת את הטיפול בקורבנות סחר למטרות זנות ועבודה, להבטיח את שמירת זכויותיהם של עובדים זרים ולחלץ ממעגל הזנות נשים ישראליות וזרות וגברים ישראלים וזרים.
הדוח מצביע על קיומה של תופעת זנות כפויה בקרב תושבי ישראל שאינה מטופלת כראוי. יצוין כי אחת ההמלצות בדוחות הקודמים הייתה "לחקור לעומק תופעות של סחר באזרחיות ישראליות לצורכי מין". עדיין לא נעשה מחקר בתחום זה בישראל, ואין נתונים על היקף תופעת הסחר בנשים ישראליות בפרט ועל היקף תופעת הזנות בישראל בכלל.
גם השנה נקבע בדוח כי חלק ניכר מהחומר המודיעיני שמוביל לחקירות מקורו בארגונים לא ממשלתיים. הדבר מלמד על קושי בפעילותם של גורמי אכיפה ופיקוח בתחום העסקת עובדים זרים ובאיתור עבירות של סחר. כמו-כן, הדבר עשוי להצביע על חוסר אמון של העובדים הזרים בגורמי האכיפה והביקורת. נקיטת צעדים כגון הסברה מסודרת של שוטרים בפני קבוצות מאורגנות של זרים עשויים למתן את חוסר האמון.
בהמלצות ליישום, קובע הדוח כי יש להגביר במידה ניכרת את הצעדים של העמדה לדין, הרשעה וענישה נגד מבצעי עבירות סחר, ובכללם מעסיקים. אומנם יש עלייה במספר התיקים, אולם בתחום עבירות סחר למטרות עבודה מספר התיקים עדיין קטן ביחס להיקף המשוער של התופעה.
עוד נכתב בדוח כי הציון מחדש של ההמלצות העיקריות מהשנה שעברה, כגון המלצה להגדיל את מספר פקחי העבודה, מלמד על היעדר יישום או יישום חלקי ולא מספק של ההמלצות שניתנו בדוח.
