הקרן למימוש תקבולי המדינה מן התמלוגים של שדות הגז הטבעי תחל לפעול רק כאשר התקבולים יגיעו ל-2 מיליארד שקל. כך קובע תזכיר חוק להפעלת הקרן, שהפיץ משרד האוצר לתגובות הציבור. הקרן תקום כחלק מהמלצות ועדת ששינסקי לעניין התגמולים משדות הגז שנתגלו מול חופי ישראל. עיון בפרטי התזכיר מעלה, כי השליטה בה תהיה למעשה בידי משרד האוצר ובנק ישראל, וכי מטרות השימוש בכספיה נותרו כלליות ועמומות.
על-פי ההצעה, את הקרן תנהל מליאה בת שבעה חברים בראשות שר האוצר, ובהשתתפות נציגים של משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ובנק ישראל, וכן שלושה נציגי ציבור. האחרונים יומלצו בידי ועדת איתור בת חמישה חברים, בראשות שופט בדימוס ובהשתתפות נציגים של אותם משרדי ממשלה ונציג ציבור אחד. לפיכך, מובטחת למעשה שליטת המדינה במליאת הקרן לא רק באמצעות נציגיה הישירים, אלא גם באמצעות נציגי הציבור שייבחרו על ידה.
תפקידיה של המליאה יהיו, בין היתר: לקבוע את מדיניות ההשקעות של הקרן ולעקוב אחרי ביצועה, להגיש לממשלה ולכנסת דוח רבעוני ודוח שנתי על פעילות הקרן, למנות את מנהל יחידת הניהול של הקרן, למנות את רואה החשבון והמבקר הפנימי שלה, לאשר את הסכום השנתי שיחולק מתוך כספיה ולאשר את רשימת מנהלי ההשקעות איתם תוכל הקרן לפעול. המליאה תפרסם את הפרוטוקולים של דיוניה והחלטותיה, "ואולם רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי פרוטוקול של דיון מסוים או חלקו לא יפורסם".
מליאת הקרן תמנה ועדת השקעות בת חמישה חברים, ובה רוב לנציגי הציבור שאחד מהם יהיה היו"ר. הוועדה תקבע את מדיניות ההשקעות המפורטת של הקרן, תבחר מנהל/י השקעות שינהלו בפועל את השקעותיה ותנחה את עבודת יחידת הניהול. יחידה זו תוקם בבנק ישראל בראשותו של עובד הבנק (בחוזה אישי מיוחד), והיא אשר תתקשר בפועל עם מנהלי ההשקעות. בראש ועדת הביקורת של הקרן יעמוד נציג משרד האוצר (ולא נציג ציבור כמו בחברות ציבוריות) ושני נציגי ציבור יהיו חברים בה.
לגבי ההשקעות נקבע, כי הן ייעשו רק מחוץ לישראל ובמטבע חוץ, ויהוו השקעה לטווח ארוך. הסכום שתעביר הקרן למשרד האוצר "ישמש למטרות חברתיות-כלכליות שתקבע הממשלה; הוצאות הממשלה שימומנו על-ידי הסכום האמור יקבעו בחוק תקציב שנתי, כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, כהוצאה מותנית בהכנסה". בשנה הראשונה לפעולתה תעביר הקרן 3.5% מכלל ההכנסות במועד ההתחלה (דהיינו - לפחות 70 מיליון שקל), מהשנה השנייה ועד התשיעית תעביר 3.5% משווי הנכסים בסיום השנה היוצאת, ומהשנה העשירית - התשואה הנומינלית שהשיגה על הכנסותיה כפול שווי נכסיה.
עוד מוצע בתזכיר, כי הכנסת תהיה רשאית לאשר לממשלה ליטול הלוואה מהקרן, אם "הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה ושר האוצר, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, הכריזה על התקיימותו של אירוע חריג שהינו בעל השפעה שלילית חריגה, במשכה או בעוצמתה, על כלכלת ישראל" ואם הממשלה החליטה - בהמלצת ראש הממשלה ושר האוצר - שאירוע זה מצדיק נטילת הלוואה מהקרן. הריבית שתשלם הממשלה על ההלוואה תהיה זו שמשולמת על אג"ח של ממשלת ארה"ב לעשר שנים בתוספת 1.5%. הכנסת תוכל לאשר מאוחר יותר, בתנאים מסוימים, הקלה בתנאי החזר ההלוואה.