היקף ההשקעות הזרות בישראל ב-2011 הסתכם ב-11.374 מיליארד דולר, גידול של 106% לעומת 2010, שעמד על 5.510 מיליארד דולר. כך עולה מהדוח השנתי (WIR) של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD) העוקב אחר התפתחויות גלובליות בהשקעות זרות ישירות (FDI - Foreign Direct Investment).
עוד קובע הדוח, כי היקף ההשקעה הזרה שיצאה מישראל, הסתכם בשנת 2011 ב-2.998 מיליארד דולר, ירידה של 65% לעומת שנת 2010, שעמד על 8.567 מיליארד דולר. נתון זה נמוך גם מהממוצע השנתי שהושג טרם המשבר הכלכלי העולמי, בשנים 2007-2005 והסתכם אז ב-5.748 מיליון דולר.
גידול של 16% בהיקף ההשקעות הזרות בעולם עוד עולה מהדוח כי היקף ההשקעות הזרות העולמי הסתכם בשנה החולפת ב-1.5 טריליון דולר, גידול של 16% לעומת שנת 2010. סכום ה-FDI העולמי בשנת 2011 אף גבוה יותר מהממוצע השנתי של ה-FDI בתקופה שקדמה למשבר הכלכלי הנוכחי בשנים 2005-2007.
עוד קובע הדוח כי בהשוואה ל-2010, ה-FDI במדינות מתפתחות גדל ב-21% בשנת 2011 לעומת גידול של 11% בלבד שחל ב-FDI במדינות מפותחות.
על-פי הערכת האו"ם, היקף ההשקעות הזרות העולמי צפוי לגדול לסך של 1.6 טריליון דולר בשנת 2012, אולם הם מבהירים כי תיתכן סטייה מתחזית זאת על-רקע אי-הוודאות והסיכונים המאפיינים בשנים האחרונות את הכלכלה העולמית.
הדוח גם צופה גידולים שנתיים צנועים ב-FDI בשנים הקרובות, 1.8 טריליון דולר בשנת 2013 ו-1.9 דולר טריליון ב-2014.
פרופסור ישראל דרורי מבית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי של המכללה למנהל, גורס כי "מדיניות של עידוד השקעות התומכות בפיתוח בר-קיימא ניצבת בפני אתגר ייחודי - הצורך להגיע למסה קריטית של איגום תחומי-פעילויות וטכנולוגיות החיוניים לקיימות. תחומי פעילות אלה כוללים מניעה או הפחתה של זיהומי אוויר, קרקע ומים; טיהור מים והשבת קולחין; פיתוח אנרגיה ירוקה; וחיסכון והתייעלות בשימושי אנרגיה. לתחומים אלה מכנה משותף וברור ולישראל יתרון יחסי בולט בהם. הביקוש העולמי למוצרים ושירותים בתחומים אלה הולך וגובר עם עליית רמת החיים, בעיקר במדינות מתפתחות. בהתאמה ניתן יהיה להגדיל ייצוא ישראלי רלוונטי באם תשכיל המדינה לאמץ מדיניות תמריצים נאותה עבור אשכול פעילויות זה. האתגר הוא להימנע מהשקעות סְפּוֹרָדִיות וליישם מדיניות של 'שילוב' שמשמעותה צירוף מספר תחומים המייצגים פעילויות או טכנולוגיות אשר המשותף להם הינו תמיכה בקיימות כחלק ממכלול מדיניות אינטגרטיבי".
פרופסור טל שביט, ראש מחלקת מימון בבית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי של המכללה למנהל, מדגיש כי "המשבר הכלכלי של השנים האחרונות חידד את ההסכמה שקיומם של כשלים בתפקוד השוק החופשי לא ייעלמו מעצמם ומחייבים מדיניות והתערבות ממשלתית נאותה. מחאות חברתיות בישראל ובעולם משקפות ראייה זו ואף הובילו לצעדים ממשיים שננקטו על-ידי ממשלות שונות. המחאה החברתית בישראל באה בין השאר כתגובה לאי-השוויונית הקיצונית בהכנסות אזרחיה כך שישראל מדורגת בין האחרונות בין מדינות ה-
OECD במדד השוויוניות בחלוקת ההכנסות. ועדת טרכטנברג שהוקמה בישראל כמענה ללחץ ציבורי תניב קרוב לוודאי מספר שינויים שמטרתם להקל על השכבה היצרנית במשק".
