הגבלת זמן הישיבה לשלוש שעות בלבד ביום יכולה להוסיף שנתיים לתוחלת החיים שלכם. כך חישבו ומצאו מדענים. באופן דומה, במידה שנצמצם את זצן הצפייה בטלוויזיה לשעתיים בלבד, נוכל להוסיף 1.4 שנים לחיינו.
המסקנות פורסמו במהדורה המקוונת של BMJ Open.
מומחים סבורים כי ההערכות, המבוססות על מחקרים אוכלוסייתיים נפרדים, אינן אמינות ואינן יכולות לנבא את הסיכון האינדיבידואלי, וכן שהמטרות אינן בנות-ביצוע.
הטענה היא כי מדובר במחקר המבוסס על אוכלוסיה, שאינו יכול להצביע ברמה האינדיבידואלית על ההשפעות של הישיבה או הקימה מהספה.
למרות שמתקבל על הדעת שאם הדורות הבאים יהיו פעילים מעט יותר, הם גם יחיו שנים רבות יותר בממוצע, רק מעטים כיום מבלים פחות משלוש שעות בישיבה ולכן מדובר במטרה אופטימיסטית למדי.
כיום, ההמלצות הן כי אנשים בוגרים יעסקו בפעילות אירובית מתונה עד עוצמתית, כמו רכיבה על אופניים או הליכה, לפחות שעתיים וחצי כל שבוע, כמו גם ביצוע תרגילי מתיחה, כמו הרמת משקולות, או אפילו גינון, ועדיין, גם אנשים המקפידים על המלצות אלו, מבלים את רוב זמנם בישיבה - לדוגמה, אנשים שעובדים במשרד המבלים את רוב יומם כשהם ישובים מול המחשב.
יותר ויותר ראיות שהצטברו לאחרונה מצביעות על כך שככל שאנו מבלים זמן ממושך יותר בישיבה, כך רמת הבריאות שלנו יורדת. מספר מחקרים גילו קשר בין ישיבה וצפייה בטלוויזיה למצבים כמו סוכרת ומחלות לב כמו גם לעלייה בסיכון הכללי למוות.
ולמרות זאת, מציאת הקשר אינה מספקת להוכחה כי דבר אחד גורם לשני. כמו-כן, החוקרים עצמם הדגישו כי ישנן מספר הגבלות שיכולות לפגוע באמינות המחקר הנוכחי.
המחקר התבסס אומנם על מדגם גדול של אנשים - קרוב ל-167,000 בסך-הכל, אך לא בחן בקפדנות את סגנון החיים שניהלו המשתתפים. בנוסף, לא ברור כמה מהמשתתפים היו פחות בריאים בתחילת המחקר, ולכן אולי בילו בישיבה כתוצאה מכך. כמו-כן, המחקרים הסתמכו על הזיכרון של המשתתפים.
יחד עם זאת, לאור העובדה שהמשתתפים הבוגרים שהשתתפו במחקר בילו, בממוצע, מחצית מהיום כשהם יושבים, הממצאים בהחלט מהווים נורת אזהרה לציבור הרחב.
