"ידעתי מראש את כל התוצאות בוועדה המקומית, כי עבור זה שולם קודם שוחד". כך אומר (יום ה', 12.7.12) ש"ד בהמשך עדותו בפרשת
הולילנד. הוא התייחס למסמך בו דיווח לראשי הפרויקט, עוד לפני התכנסותה של הוועדה, כי היא תדחה את ההתנגדויות לשינויים בו.
לדברי ש"ד, בתחילת שנת 2001 סיכם עם ממלא-מקום ראש עיריית ירושלים דאז,
אורי לופוליאנסקי, כי היטל ההשבחה בגין תב"ע ד' יופחת כנגד שוחד בצורת תרומה ל
יד שרה. לדבריו, מנכ"ל פולאר השקעות,
אביגדור קלנר, אישר את תשלום השוחד. סניגורו של קלנר, עו"ד
איתן מעוז, העיר שטענת שוחד זו כלל אינה מופיעה בכתב האישום. סניגוריתו של
שמעון גלאון, עו"ד
יעל גרוסמן, הוסיפה: "זה לא המקרה היחיד. יש הרבה כאלה". כאשר העיר מעוז מאוחר יותר על ריבוי המקרים בהם יש צורך לרענן את זכרונו של ש"ד באמצעות הודעותיו במשטרה, השיב השופט
דוד רוזן: "אני מתפלא שזה נעשה כל כך מעט. אני לא הייתי זוכר 10%". מעוז השיב, כי בעמודים הבאים של ההודעות מסר ש"ד גרסאות אחרות.
לטפל כמה שיותר מוקדם בתב"ע ד' נקבע, כי היטל ההשבחה ייגבה על-פי חוק ועל-פי ההסכם עם עיריית ירושלים. לדברי ש"ד, חלקו השני של המשפט היה חריג ביותר, משום שמשמעותו הייתה שניתן יהיה לגבות את ההיטל לפי הסכם ולא על-פי החוק. הוא הזכיר, כי בגין תב"ע ג' שילמה הולילנד היטל השבחה של 20 מיליון דולר אל מול דרישה של 38 מיליון דולר. בשל כך, ביקשו אנשי העירייה לחשב את היטל ההשבחה לפני הוצאת תב"ע ד'.
לדברי ש"ד, לבקשתו של
אמנון ספרן (מנכ"ל פולאר נדל"ן) הוא פנה בנושא ללופוליאנסקי כדי שהעירייה תסיר את דרישתה זו. "לפי ההסכמים עם העירייה ועוד איך הגיעו היטלי השבחה, כי נקבע בהם שעל כל דבר הכי קטן שישונה לעומת תב"ע ג' - מגיעים היטלי השבחה", הסביר. בעקבות פנייתו ללופוליאנסקי אכן הוסרה הדרישה, והוא טען שהדבר נעשה בעקבות תשלומי שוחד בדמות תרומות ליד שרה.
עוד אמר ש"ד, כי היזם
הלל צ'רני ביקש שהיזמים יסללו בעצמם את הכבישים בפרויקט, שכן היטלי הסלילה עמדו להגיע ל-20 מיליון שקל. לדבריו, צ'רני ביקש ממנו כבר בפברואר 1999 לטפל בהיטל ההשבחה בגין תב"ע ג' - עשרה חודשים לפני כניסתן לפרויקט של פולאר, קרדן נדל"ן ולאומי השקעות. "היה חשוב לו להתחיל את הטיפול כמה שיותר מוקדם, כי זה היה משפיע על העסקה ועל הרווחים של הולילנד", הסביר.
ביולי 1999 נפגש ש"ד עם איתן מאיר, שהיה אז המשנה למנכ"ל העירייה, לדיון בהיטלי הסלילה. לדבריו, הפגישה נקבעה לבקשתו בידי
שולה זקן, שהייתה מנהלת לשכתו של ראש העירייה דאז,
אהוד אולמרט. "ביקשתי מאולמרט לאשר שאנחנו נסלול את הכבישים ואת המעורבות שלו בסיום המחלוקות שהיו ושיהיו בנושא היטלי ההשבחה", העיד ש"ד. "זקן אמרה למאיר שאולמרט מעוניין לגמור את הנושא כמה שיותר מהר".
איך להגיע ל-20 מיליון במאי 1999 הוצאה להולילנד דרישת תשלום של 38 מיליון דולר בגין היטלי ההשבחה, סכום שלדברי ש"ד לא הפתיע את היזמים משום שהם צפו דרישה של 40-35 מיליון דולר. בתגובה ביקש ש"ד מהשמאים שעבדו עבור הולילנד להכין שומה שלא תעלה על 1.5 מיליון דולר, ואכן הולילנד הציעה לעירייה לשלם 1.1 מיליון דולר. "רציתי מלכתחילה להגיע ל-20 מיליון דולר. אם הם אומרים 38 ואנחנו אומרים 1, באמצע זה 20", הסביר. את הצעת הולילנד לפנות לשמאי מכריע תיאר כ"תחזיק אותי כדי שלא ארביץ לך. לא היה לנו כל רצון להגיע לשמאי מכריע, לא רצינו שהעירייה תהיה הראשונה שתציע שמאי מכריע ולכן הצענו את זה כדי להראות שאנחנו לא מפחדים".
השמאים בין הצדדים נפגשו מספר פעמים, אך לא הצליחו להגיע להסכמה. בעקבות זאת, פנה ש"ד לזקן, אמר לה ולאולמרט שאינו רוצה להגיע לשמאי מכריע, והיא הסדירה בידיעתו של אולמרט את הפגישה עם מאיר; הקשר ביניהם נמשך גם כאשר הייתה בחופשת לידה. לדבריו, אולמרט לא היה מרוצה מתיפקודו של מאיר בנושא ולכן החליף אותו באודי ניסן. "צ'רני היה מדווח יומית על כל הנושאים האלה, זה היה בנפשו", הוסיף.
בפגישה עם מאיר הסכימה העירייה להוריד את דרישתה ל-25 מיליון דולר, אך דרשה לקבל 5 מיליון דולר נוספים אם הקרקע תימכר בתוך שבע שנים. ש"ד התנגד בתוקף, משום שידע על המכירה העתידית שהוסתרה מהעירייה. עוד ביקש מאיר תוספת להיטלי הסלילה בסך 50 שקל למ"ר, וגם לכך התנגד ש"ד. העתק מסיכום הפגישה נמסר בידי אנשי העירייה לאולמרט, וש"ד נפגש עימו לאחר מספר ימים וסיכם איתו על פעולות לריכוך עמדתה של העירייה.
