שופטת בית משפט השלום רחל ערקובי קבעה (25.6.12) כי חברת ויליפוד אינטרנשיונל והחברה-הבת שלה גולדפרוסט ישלמו 183 אלף שקל לבית ההשקעות קוקרמן, והוצאות משפט של 25 אלף שקל. סכום פסק הדין, בערכים של היום, כולל שכר טירחת עורך דין, מגיע לכ-330 אלף שקל. התובעת יוצגה בידי עורכי הדין עדו לוין ודקל קרבר ממשרד עו"ד עדו לוין ושות'.
קוקרמן תבעה את ויליפוד וחברת-הבת לאחר שטענה כי האחרונות הפרו הסכם לתשלום שכר טירחה בגין שירותים מקצועיים שהראשונה נתנה להן, לקראת הנפקתה של ויליפוד בבורסת ה-AIM בלונדון (ה"מקבילה" הבריטית של נאסד"ק).
בתחילת מרס 2006 גויס בבורסה זו סכום של 4.5 מיליון ליש"ט עבור גולד-פרוסט. ויליפוד טענו במשפט כי התובעת אינה זכאית לשכר מפני שההנפקה עליה הוסכם לשלם שכר אמורה הייתה להיות בדצמבר 2005, ומשעה שיצאה לפועל במרס 2006 לא מדובר "באותה הנפקה". כמו-כן, נטען כי התובעת לא ביצעה את המוטל עליה. "חרף לוח הזמנים, קוקרמן לא בצעה את חלקה בקידום ההנפקה והתחמקה מהשתתפות פעילה במפגשים שערכה גולדפרוסט בתואנות שונות", נכתב בכתב ההגנה. "גולדפרוסט הלינה בפני קוקרמן פעמים רבות על תפקודה הלקוי, אך ללא הועיל". עוד נטען, כאמור, כי "לאחר ניסיון כושל להנפיק את מניות גולדפרוסט, הן עשו ניסיון נוסף על-מנת להנפיק את מניות גולדפרוסט ובחודש מארס 2006 בוצעה ההנפקה בהצלחה אשר הייתה פרי עבודתם של אנשי גולדפרוסט ויועציה הזרים, ללא תרומה ומעורבות מצד קוקרמן, ועל כן קוקרמן אינה זכאית לקבלת גמול כלשהו".
קוקרמן טענה כי "אנשיה הקדישו מזמנם, מיומנותם, ניסיונם וקשריהם לצורך העבודה עבור גולדפרוסט ווילי-פוד בארץ ובחו"ל תוך השקעת מאמצים ומשאבים רבים, לליווי גולדפרוסט לקראת הנפקת המניות". אולם לדבריה "לאחר הנפקת המניות, התחמקו גולדפרוסט ווילי-פוד מפניותיה לקבלת תשלום שכר הטרחה המגיע לה בהתאם להסכמות הצדדים".
השופטת ערקובי כתבה בפסק-הדין כי "שוכנעתי כי גולדפרוסט ווילי-פוד השתמשו בשירותיה של קוקרמן לצורך הנפקת המניות. מששוכנעתי כי לא תבעו את ביטול ההסכם, דרך אשר הייתה פתוחה בפניהם לטענתן, כנפגעות מהפרת חוזה וכשהמניות הונפקו בהצלחה, היה עליהם לעמוד במסגרת התחייבויותיהם ולשלם את התמורה בהתאם להסכמותיהן... משלא עשו כן, גולדפרוסט ווילי-פוד עשו דין לעצמן והן אלו שהפרו את הסכמות הצדדים".