אורי שטרית, בתפקידו כמהנדס העיר ירושלים, אישר שינויים משמעותיים בגשר הסמוך לפרויקט
הולילנד, בלא להביאם כנדרש לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. כל המהלכים בנושא זה נעשו בידיעתו של היזם
הלל צ'רני. כך טוען (יום א', 15.7.12) ש"ד בהמשך עדותו במשפט הולילנד. בישיבות קודמות טען ש"ד, כי שטרית קיבל מהיזמים שוחד בהיקף כולל של 1.5 מיליון שקל.
השינויים היו במיקומו של הגשר וברוחבו, כאשר לטענת ש"ד בסופו של דבר נסלל מסלול אחד לכל כיוון במקום שני מסלולים. המשמעות העיקרית של הסכמות אלו מצד שטרית הייתה בקיצור לוח הזמנים, ואילו הצד הכספי התבטא בחיסכון של כמה מאות אלפי שקלים. לדברי ש"ד, שטרית כעס על בקשתו של צ'רני (בפגישה ביניהם בסוף 2005 או בתחילת 2006) לאשר הקלות נוספות.
בהמשך הדיון נדונה "תוספת שבס", אשר איפשרה להגדיל את מספר הדירות בפרויקט ב-20% אך בלא להגדיל את כלל אחוזי הבנייה, כך ששטח כל דירה יהיה לפחות 80 מ"ר. התובעת, עו"ד
אתי בן-דור, טענה, כי בפרויקט הולילנד אושרה תוספת זו בלא להקטין את הדירות, וזאת כנגד שוחד ששולם לשטרית ולראש העירייה דאז,
אורי לופוליאנסקי.
ניצול תקנות שבס ש"ד הסביר באריכות את תוספות הבנייה והחריגות שהוכשרו בתב"ע ה' של הפרויקט. לדבריו, ב"בננה" (הבתים הנמוכים) המזרחית נבנו 338 יחידות דיור במקום 300-290 שניתן היה לבנות לפי תב"ע ד'. הפתרון היה ניצול תקנות שבס, אשר איפשרו כאמור תוספת של 20%, כאשר חלק מן הדירות הנוספות נבנו ב"בננה" המערבית. בנוסף לכך, טען, הכשירה תב"ע ה' למעלה מ-3,000 מ"ר שנבנו בחריגה בצד המזרחי, וזאת למרות שכאמור לא ניתן היה להגדיל את השטח הכולל גם במסגרת תקנות שבס.
בהתייחסו לצד המערבי אמר ש"ד, כי בעת הכנת תב"ע ה' התברר שחסרים 6,147 מ"ר בזכויות הבנייה, בשל החריגות בצד המזרחי והחובה לבנות בניינים זהים בצד המערבי. כאן הפתרון היה בקשה לנייד זכויות בנייה מן המלונאות ליחידות הדיור, במסגרת תב"ע ז'; בתב"ע ה', אמר, כלל לא הייתה התייחסות למספר יחידות הדיור. תוכנית זו לא יצאה לפועל בשל הקפאת הפרויקט עם תחילת החקירה. השופט
דוד רוזן העיר לבן-דור: "כל המשפטים האחרונים היו מיותרים, כי זו הייתה רק כוונה שלהם. אז מה אתם רוצים ממני?" בן-דור הסבירה, כי הדבר נחוץ ליצירת התמונה הכוללת.
"אם מישהו בעירייה היה רוצה לבדוק, הוא לא היה מאשר את תב"ע ה', כי השטחים שנבנו בפועל כבר היו מעוררים את השאלה מאיפה יקחו שטחים לבנות את הצד השני", אמר ש"ד. רוזן: "אז יבנו פחות". ש"ד: "אז היו עוצרים את כל הבנייה ובודקים אם יש או אין הקבלה".
במהלך הדיון טענו כמה מן הסניגורים, ובראשם עוה"ד
דוד ליבאי ו
גיורא אדרת, כי חקירתו של ש"ד נעשית בצורה בלתי תקינה, שכן הוא מתבקש לאשר מסמכים במקום למסור גירסה. רוזן הורה לצדדים להגיש לאחר הפגרה תיק מוצגים מוסכם, לגביו לא יהיה צורך לשאול את ש"ד אלא רק לבקש הערות נקודתיות אם יהיה צורך בכך. רוזן גם הירבה להעיר לבן-דור על שאלות ומסמכים שלדעתו היו מיותרים.
לאחר ההפסקה הודיע ש"ד שאינו חש בטוב, ורוזן נאלץ לקטוע את הדיון שעתיים לפני המועד לסיומו. המשפט יתחדש לאחר הפגרה, ב-2.9.12. התביעה מעריכה כי יידרשו עוד חמש ישיבות להשלמת עדותו הראשית של ש"ד.
