מחקר בן שלושה חלקים שנעשה על-ידי חוקרים מבריטניה ומקנדה לא גילה כל ראיות התומכות בדעה הרווחת כי העיניים זזות מהר יותר ונוטות ימינה כשאנו משקרים.
הדעה הרווחת היא שעיניהם של אנשים הדוברים אמת ינועו שמאלה, אך גם לזאת לא נמצאו ראיות במחקר הנוכחי והחוקרים, מאוניברסיטת אדינבורו, התייחסו לכך כאל אגדה אורבנית ולא יותר.
אחוז לא מבוטל מהציבור מאמין כי תנועת עיניים מסוימת היא סימן לשקר והרעיון מקובל אפילו בקורסי הכשרה ארגוניים. המחקר הנוכחי אינו מספק כל ראיה לרעיון ולכן החוקרים סבורים כי הגיע הזמן לוותר על גישה חסרת-בסיס זו בניסיון לגלות הונאה.
החוקרים ביצעו שלושה מחקרים נפרדים. בראשון, 32 איש (רובם סטודנטים) התבקשו להחביא טלפון סלולרי במקום מסוים במשרד ולחזור לחדר בו שהו קודם לכן. מחציתם התבקשו לשקר ומחציתם התבקשו לומר את האמת לגבי מה שעשו. לאחר מכן הם צולמו בווידאו במהלך ראיון קצר, לאחריו צולמו והוקלטו שוב במסגרת ראיון בו אלו ששיקרו אמרו את האמת ולהפך.
סרטי הווידאו, ללא קול, נצפו הן בזמן אמת והן בהילוך איטי על-ידי צופים שדירגו את התמונות אך לא ידעו אם המשתתפים היו אמורים לומר את האמת או לשקר. הם הביאו בחשבון במיוחד את המצמוצים והמבטים ימינה ושמאלה של כל מרואיין.
התוצאה: לא זוהה כל שוני משמעותי בתנועת העיניים בין השקרנים לדוברי האמת.
למרות זאת, מאחר שיש מי שטוען כי כדי לזהות "עיניים משקרות" על-ידי מצמוצים ומבטים מכוונים יש צורך באדם מיומן בתחום זה, ביצעו החוקרים מחקר שני, בו אימנו 50 איש לזהות דפוסים של תנועת עיניים. לאחר מכן הראו להם את קלטות הווידאו מהניסוי הקודם וביקשו מהם לזהות את השקרנים.
גם הפעם, למרות שמדובר היה באנשים מיומנים, לא ניתן היה לזהות את השקרנים דרך תנועות העיניים.
במסגרת הניסוי השלישי אספו החוקרים קלטות וידאו מ"החיים האמיתיים" בהן צולמו אנשים הקשורים לאיתור קרובים נעדרים. במחצית מהקלטות היו ראיות ברורות לכך שהאדם שיקר - ראיות כמו החזקת הנשק איתו רצח את הקורבן, תמונה ממצלמת אבטחה, או אדם המוביל את המשטרה לגופה.
בעזרת אותן שיטות בהן השתמשו במחקר הראשון, תנועות העיניים נלקחו בחשבון ונותחו. ושוב, הן לא היו שונות בין אלו ששיקרו לבין דוברי האמת.
הממצאים עומדים בשורה אחת עם כמות לא מבוטלת של מחקרים קודמים, שהראו כי רמזים בפנים (כולל תנועות עיניים) הם סמנים בעייתיים בזיהוי הונאה. התוצאות מספיקות, לדברי החוקרים, כדי לנטוש את הדעה כי דפוס תנועות העיניים יכול להיות סימן אמין לשקר.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת PLoS ONE.
