חברת סופרבוס תשלם 13,000 שקל לנערה בת 15, אשר נדרשה לעבור לשבת בחלקו האחורי של אוטובוס שהפעילה החברה בבית שמש. כך קבע (5.7.12) שופט בית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש, דוד גבעוני.
גבעוני קיבל את עדויות הנערה וחברתה בת גילה על נסיבות האירוע, ודחה את טענת סופרוס והנהג חליל נגדי לפיה האירוע כלל לא התרחש והתביעה הוגשה למען בצע כסף. "עדותה של התובעת הייתה עדות אותנטית ומהימנה, כי התובעת אכן חשה עלבון צורב נוכח בקשת הנהג כי תעבור לירכתי האוטובוס אך בשל מינה וכי באמת ובתמים חששה שאם לא תפעל בהתאם תורד מן האוטובוס", קובע גבעוני.
גבעוני מוסיף: "התובעת וחברותיה נקלעו לסיטואציה קשה. קשה לכל אדם ולאדם צעיר בפרט. נהג האוטובוס - אדם מבוגר מהן שהוא מבחינתן הגורם האחראי - ביקש מהן לעבור לאחור אך בשל מינן. בנסיבות אלה קל להבין את תחושות העלבון, החשש, הפחד והמבוכה וממילא את הבחירה להישמע לדברים ולא לעורר מהומות. משכך, אין לזקוף עניין זה לחובתן".
על אחריותה של סופרבוס אומר גבעוני: "אף שנציג סופרבוס טען כי החברה מקיימת ימי עיון לנהגיה ומקפידה לתדרך ולרענן אותם בדבר חובתם לתת שירות שווה לכל, בפועל לא הוצגו חוברות, אגרות או נהלים כתובים בעניין, לא הובאו ראיות לעניין תוכנן של ההנחיות הניתנות כנטען ולא הוכח כי הנהג הספציפי נטל חלק בהדרכות כאמור או כי העתק של הנחיות או נהלים כאמור נמסר לידיו".
ואילו על התנהגותו של נגדי, אומר גבעוני: "תחת שיעמיד את נוסעי האוטובוס על זכותם שלהם - ושל כל יתר הנוסעים - לשבת היכן שיחפצו, יש בתגובת הנהג משום אדישות כלפי הסיטואציה הבעייתית בה מצויים חלק מן הנוסעים - וליתר דיוק הנוסעות. בתגובה כאמור יש כדי לרוקן את ההנחיה הברורה המופיעה על גבי המדבקה והאוסרת על הפליה מתוכן, באשר מה ערך יש להנחיה כאשר נהג האוטובוס עצמו מנער חוצנו ממנה ומתעלם מהנעשה באוטובוס כאשר פונים אליו בעניין?"
