האנס הסדרתי בני סלע נדון (יום ד', 18.7.12) לארבע שנות מאסר על בריחתו מן הכלא בנובמבר 2006. שופטת בית משפט השלום בראשון לציון,
עירית וינברג-נוטוביץ, קבעה שסלע ירצה עונש זה במצטבר ל-35 שנות המאסר שנגזרו עליו לפני כעשר שנים בשל עבירות המין שביצע.
סלע ברח כאשר הובא לבית המשפט בתל אביב ונלכד רק לאחר 16 יום. הוא הורשע בבריחה ממשמורת חוקית, שתי פריצות לדירות, גניבת רכב, שימוש ברכב ללא רשות והתנגדות למעצר חוקי - כל אלו בזמן בריחתו ולכידתו. הוא זוכה מאשמת תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.
וינברג-נוטוביץ דחתה את טענתו של סלע לפיה כלל לא היה במשמורת חוקית בעת הבריחה. כמו-כן, נדחתה טענתו בדבר אכיפה בררנית, אשר נשענה על מקרים בהם אסירים בורחים לא הועמדו לדין, וזאת משום שההגנה לא הציגה את פרטיהם שלא אותם מקרים. וינברג-נוטוביץ דחתה גם את הטענה לפיה אין מקום לענישה פלילית לאחר שסלע כבר הוענש במסגרת השב"ס (בין היתר בשישה חודשי בידוד), וזאת מאחר שהחוק קובע במפורש שאין קשר בין שתי מערכות הענישה.
לחומרה ציינה וינברג-נוטוביץ את הפחד שזרעה בריחתו של סלע על-רקע "המעשים המזוויעים והמתועבים בהם הורשע", את הכסף והמאמצים הרבים שהושקעו בלכידתו, את העבירות שביצע תוך כדי מנוסתו ואת התנגדותו למעצר בעת שנתפס. עוד עומדת וינברג-נוטוביץ על האופן בו ניהל סלע את הגנתו: הוא הפריע לדיונים, לעיתים סירב לעלות לאולם, הגיש מאות בקשות שכלל אינן קשורות לתיק, ביקש להחליף את מייצגיו מטעם הסניגוריה הציבורית ועשה כל שלאל ידו כדי להאריך את המשפט. וינברג-נוטוביץ מציינת, כי סלע סירב להביע חרטה ואף אמר בציניות שהוא מתחרט על כך שלא סייע לשוטרים שהיכו אותו.
וינברג-נוטוביץ מצאה גם מספר נסיבות לקולא: העובדה שסלע נענש בשישה חודשי בידוד, זיכויו מתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הכאתו בזמן לכידתו והעובדה שצולם בידי התקשורת בזמן המעצר באופן שהשפיל אותו.