העליון: ניתן לתקן טעות סופר בערבות במכרז

"זכותה וחובתה של ועדת המכרזים לנהוג בדווקנות, בקפדנות, ולפסול את ההצעה. אך אם מתגלה טעות במסמך, על הוועדה לבחון את מקור הטעות והאם מדובר בפגם שיש לנהוג בו כבדרך כלל, או כבחריג היוצא מן הכלל. במצבים המתאימים יש לנקוט בהליך של בקשה לקבלת הבהרות". כך אומר (יום ה', 19.7.12) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, היוצא נגד דקדקנות-יתר בהליכי מכרז כאשר ברור שמדובר בטעות סופר בלבד. רשות שדות התעופה פסלה את הצעתן של חברת קפה קפה ושל חברת עינת מסעדות במכרז להפעלת מזנון בשדה התעופה דב בתל אביב. העילה: בעוד בערבות הבנקאית של בנק הפועלים שהגישו השתיים נאמר שהיא תעמוד בתוקף עד 4.7.12, נכתב בראשה שהיא ניתנה ב-29.12.12 - דהיינו תאריך מאוחר יותר שטרם בא לעולם. רש"ת קבעה, כי מדובר בפגם מהותי, פסלה את ההצעות והכריזה על חברת קקאו סנטר כזוכה במכרז. בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל את החלטתה של רש"ת והעניק את הזכייה לעינת ולקפה קפה, ובית המשפט העליון דחה את ערעורה של רש"ת על החלטה זו. סולברג מציין, כי עינת וקפה קפה הוכיחו שמדובר רק בטעות הקלדה של הפקידה בבנק הפועלים, אשר הוסיפה את הספרה 1 לתאריך מתן הערבות שניתנה בפברואר השנה (וכמובן לא בדצמבר).

די היה בבחינת הערבות

סולברג אומר, כי אומנם ההלכה היא שיש להקפיד על קלה כחמורה בערבות בנקאית, אולם לכל כלל יש יוצא מן הכלל. "חברי ועדת המכרזים בקרב עמם הם יושבים, לא היו צריכים לערוך מחקר משפטי ולפנות לבית הלורדים האנגלי, כנטען, על-מנת לעמוד על הטעות ומשמעותה. די היה בבחינת מסמך הערבות, כדי להגיע למסקנה כי קיים פגם טכני בערבות וכי יש מקום להבהרה", הוא אומר. לדברי סולברג, "ועדת המכרזים מורכבת מבני אדם, ואינה מחשב. כעיקרון ניתן היה להחליט על הגשת ההצעות כולן לבדיקת מחשב במקום לבחינתו של בן אנוש. אך לא כך נעשה. הא למדנו, שנדרשת הפעלת שיקול דעת. בדיקת מחשב הייתה פוסלת כל פגם. מסירת שיקול הדעת לבני אדם מלמדתנו מיניה וביה שאין מקום לגישה כל-כוללת כי לפגם בערבות אין תקנה". הוא שב ומדגיש, כי חובתו של המציע לבחון היטב את הצעתו בשבע עיניים, ואם הפגם בהצעה אינו נמנה על החריגים שנקבעו בפסיקה - יש לפסול אותה. ואולם, מוסיף סולברג, במקרים המתאימים על הוועדה לבקש הבהרות - אפשרות שנקבעה במפורש בידי רש"ת בהליכי המכרז הנדון. "לצד הדרישות המחמירות בערבות הבנקאית, אין לזנוח כלל בסיסי אחר לפיו עדיפה פרשנות אשר נותנת קיום למסמך, על פני פרשנות שמביאה לבטלותו", הוא מוסיף.

כך מתחייב בחברה אנושית

לגבי הטעות הנדונה אומר סולברג, כי ברור שבנק הפועלים לא יכול היה להתחמק מהערבות, אם וכאשר היה נדרש חילוטה, בשל הטעות בתאריך. "כשם שהערבות תהיה כשרה לצורך חילוטה, כך היא גם כשרה לצורך המכרז. חזקה על בנק הפועלים כי לא השחית מילותיו לריק וכי לא הוציא מתחת ידו ערבות בנקאית חסרת כל תוקף", הוא אומר. סולברג מסכם: "חרף הדרישה העקבית והנטל על המציע לבדוק בשבע עיניים את מסמכי המכרז, ובכללם את הערבות הבנקאית, הרי שאדם מוּעד לעולם. שגיאה היא דבר אנושי ואין ניתן להימנע ממנה כליל... על-פי רוב, מי שטעה ידו על התחתונה. ברם, מחמת הטבע האנושי המשותף לכל, להיכשל זעֵיר פה זעֵיר שם בטעות, הוכרו בפסיקה, גם ביחס לערבות, חריגי-חריגים שבהם ניתן יהיה לתקן טעות. כך מתחייב בחברה אנושית, ובלבד שההזדמנות הזאת תינתן לכל אחד בשווה". הנשיא אשר גרוניס והשופטת אסתר חיות הצטרפו לפסק דינו של סולברג, בו גם חויבו רש"ת וקקאו בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. עינת יוצגה בידי עו"ד שמואל אורן, קפה קפה יוצגה בידי עוה"ד לימור בן-נון נחמני ואיתיאל גבעון; רש"ת יוצגה בידי עוה"ד אייל בליזובסקי, אביאל פלינט ואסף קוינט; וקקאו - בידי עו"ד איתמר כץ.