נשים מסוימות הסובלות מעייפות בלתי-מוסברת יכולות לשפר את הרגשתן בעזרת תוספות ברזל - גם אם אינן סובלות מאנמיה. אלו ממצאי ניסוי רפואי חדש.
חוקרים שווייצרים גייסו 200 נשים לפני גיל המעבר שסבלו מעייפות בלתי-מוסברת ונתנו להן, על בסיס אקראי, 80 מ"ג ברזל ביום או פלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך בעלת השפעה פסיכולוגית על המטופל). מצבן של הנשים בשתי הקבוצות השתפר אך נשים שקיבלו את תוספות הברזל הרגישו טוב יותר.
הממצאים פורסמו בעיתון של האיגוד הרפואי הקנדי.
בממוצע, הניקוד במדדים סטנדרטים של עייפות ירד כמעט בחצי - מ-25 ל-13, על סקלה של 40-0 - בקרב נשים שקיבלו תוספת ברזל. זאת בהשוואה לירידה של 29% בעייפות עליה דיווחו הנשים בקבוצת הפלצבו, אצלן הממוצע ירד מכ-25 למעט מעל 16.
רמות פריטין לדברי החוקרים, מאוניברסיטת ז'נבה, הממצאים מצביעים על כך שכאשר העייפות של הנשים מתמשכת ולא ניתנת להסבר על-ידי מצב רפואי כלשהו, יש לחשוד ברמות ברזל נמוכות.
רמות ההמוגלובין בדרך כלל אינן יורדות עד לשלב האחרון של המחסור בברזל. במקום זאת, החוקרים ממליצים לבדוק את רמות הפריטין (מאגר הברזל הגדול בגוף. קומפלקס של ברזל וחלבון), משום שסמן זה מספק ראיה ברורה יותר לגבי רמות הברזל גם במקרים בהן הנשים אינן אנמיות.
לכל הנשים במחקר היו רמות פריטין נמוכות מ-50 הנחשבות לרמות גבוליות-נמוכות. מאחר שמצבן של הנשים בקבוצת הפלצבו השתפר גם הוא, ההשפעות של תוספות הברזל לא היו גדולות במיוחד, אלא תרמו לירידה של 3.5 נקודות בניקוד העייפות של הנשים. יחד עם זאת, למרות שמדובר בהבדל קטן, היתרון עדיין משמעותי מבחינה סטטיסטית.
עייפות היא מצב מורכב וסובייקטיבי והנשים בקבוצת הפלצבו שיפרו את מצבן כפי הנראה ממספר סיבות. חלק מהן, לדוגמה, החלו לישון יותר וטיפלו טוב יותר בעצמן. במסגרת המחקר, 35% מהמשתמשות בברזל דיווחו על תופעת לוואי אחת לפחות - למרות ש-25% מהנשים שקיבלו פלצבו דיווחו על תופעת לוואי גם כן.