ועדת הכספים אישרה (יום ג', 24.7.12) את יעד הגירעון החדש לשנת 2013, שיעמוד מעתה על 3% במקום 2.5%. הצעת החוק לשינוי מתווה הגירעון אושרה במסגרת הצעת חוק, לקריאה שנייה ושלישית, ותועבר כעת להצבעה במליאת הכנסת.
שר האוצר
יובל שטייניץ אמר בדיון בוועדה כי למרות העלאת יעד הגירעון, תיאלץ הממשלה לקצץ בתקציב 2013 ולהעלות מיסים.
"העולם במשבר נורא שטרם הסתיים. עתה מתחילים לדבר על דירוג האשראי של גרמניה, המדינה היחידה שנותרה יציבה", אמר שטייניץ. "אם בארזים נפלה שלהבת ויש אזהרת דירוג אשראי לגרמניה זה צריך להדליק נורות אדומות. באירופה המצב גרוע מאוד, בארה"ב סביר מינוס ואפילו במדינות הבריקס - ברזיל, הודו, סין ורוסיה - נרשמת האטה. התקווה הגדולה שהודו-סין יצעידו קדימה את העולם הולכת ומתבדה. זה משפיע על כלכלת ישראל כאשר במקביל יש גם ירידה בהכנסות המדינה ממיסים".
שטייניץ הוסיף כי יעד הגירעון שקבעה הממשלה לפני ארבע שנים איננו ריאלי היום. "אין גורם מקצועי אחד שחושב שאפשר להישאר ביעד הלא ריאלי של 1.5% וגם לא הגירעון התוצאתי, מבלי לעשות דבר של 4% ומעלה. קבענו יעד חדש - 3% - שהוא יומרני ולא יהיה קל לעמוד בו, עם ירידה הדרגתית עד ל-2% ב-2016 ו-1.5% ב-2019. ההפרש בין 1.5% ל-3% מתבטא ב-15 מיליארד
שקל. הגענו ל-3% לאחר התייעצות עם גורמים בינלאומיים כגון ה-
OECD. החשוב ביותר שיחס החוב-תוצר ימשיך לרדת עד יחס של 60% ב-2020. אם נעמוד ביעד גירעון של 3% יחס החוב-תוצר לא יעלה. גם אם היינו קובעים יעד של 2.5% אזי היינו צריכים לגבות עוד מיסים בהיקף של 5 מיליארד שקל".
"מעמד הביניים סובל" יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה), הביע תמיכה בשינוי היעד וציין כי "הכלכלה הישראלית חזקה אבל מעמד הביניים סובל ויש בעיות חברתיות קשות. היציבות הכלכלית חשובה אבל היציבות החברתית חשובה לא פחות".
עוד אמר גפני כי "יש בעיה קשה בהתנהלות הכלכלית של מדינת ישראל. הכלכלה חזקה אך אינה מחלחלת לאזרחים. אני לא בטוח שעמדת הנגיד שיש לקבוע 2.5% יעד גירעון נכונה אך אני מכבד אותו. אני מזהיר לפני תקציב 2013: יציבות חברתית חשובה לא פחות מהכלכלית. אסור לחזור על השגיאות שהובילו למשבר החברתי". לדברי גפני, "זאת מדיניותה המסורתית של הוועדה בראשותי, שבמקום להטיל עוד מיסים וגזירות על האזרחים, ניתן להעלות את יעד הגירעון בצורה מדודה".
ח"כ
אבישי ברוורמן (עבודה), מתח ביקורת רבה על שינוי יעד הגירעון וטען ש"בניגוד לדעה הרווחת, הכלכלה לא כל-כך חזקה ומוצלחת ומסתמנת מגמת ירידה. קל לנפח הוצאות את האוצר על-מנת לשנות יעדים כלכליים. הגירעון מחוסר שליטה של הממשלה בהוצאותיה".
