"פסילת נהגים הנתפסים בשכרות היא - ניתן לומר - אמצעי מגן לציבור שקבע המחוקק, ולא רק גמול והרתעה לעוברי העבירה. אחריותו הראשונה של בית המשפט, על-פי צו המחוקק ועל-פי שליחותו, היא כלפי הציבור, ובית משפט זה קבע לא אחת - כפי שגם ציטט בית המשפט המחוזי - שאת הסמכות לסטות מעונש הפסילה המינימלי יש להפעיל במשורה, במקרים חריגים מאוד".
כך אומר (יום ד', 25.7.12) שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין. הוא דחה את בקשתו של ניר נחשון לערער על פסילת רשיונו לשנתיים בשל נהיגה בשכרות. נחשון ציין, כי לאחר שהורשע ולפני שנגזר דינו, נכנס בטעות לשכונת עיסאויה שבמזרח ירושלים וכמעט שנפל קורבן ללינץ', אך רובינשטיין אומר שבית המשפט לחעבורה ובית המשפט המחוזי היו ערים לאירוע ונתנו עליו את דעתם.
רובינשטיין מסכם: "בבית המשפט המחוזי עתר בא-כוחו של המבקש למידת הרחמים וכך גם בא-כוחו כיום, המטעים כי ב'סוגייה אנושית-מצפוניתי של צדק עסקינן. ואולם - שוב, בכל היחס הכן הראוי למי שניצל מניסיון לינץ' - האין רחמי בית המשפט ומצפונו, כשבפסילה בשל נהיגה בשכרות עסקינן (עונש הקנס שהושת הוא מינימלי ביותר) צריכים להיות מופנים כלפי הציבור שבכביש - אשר לו לעניין זה הבכורה? על כן אין מקום להתערבות, ואיני נעתר לבקשה".