"מנגנוני האפליה הולכים ומתרבים. ככל שמשרד החינוך מנסה להיאבק, האפליה קיימת ומוצאת דרכים פחות רשמיות להרים ראש", אמרה יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט, ח"כ
עינת וילף, בדיון שהתקיים אתמול (יום ב', 30.7.12) על אפליית תלמידים במערכת החינוך, לקראת שנת הלימודים תשע"ג.
"התופעה קשורה קשר הדוק להפרטה. היא מתאפשרת כי אפשרו מלכתחילה לקבוצות מסוימות לקבל מימון לחינוך שלא על-פי ערכי המדינה. אני בעד חינוך נבדל לבעלי יכולות במדעים, מוזיקה או ספורט, אבל בתנאי שלכל ילד תהיה נגישות לחינוך הזה ושהקריטריונים לקבלה יהיו ברורים", הוסיפה ח"כ וילף.
"האם יש מוסדות שבהם יש מכסות לקבלת בנות ממוצא מזרחי?" שאל ח"כ הרב
חיים אמסלם. "מדיניות משרד החינוך ברורה - מכסות אסורות", השיבה בלה רדונסקי ממשרד החינוך, "אם הובא לידיעתנו שיש מקרה כזה, מתנהל שימוע. חל איסור מוחלט והמפקחת על החינוך המוכר שאינו רשמי מופיעה הרבה על-מנת להבהיר את ההנחיות. אם ועדת ערר רואה משהו לא תקין באי-קבלתו של תלמיד למוסד, משרד החינוך עומד על כך שהתלמיד יתקבל. אפשר להשעות מנהל מוסד או להפעיל סנקציה תקציבית או לשלול רישיון של מוסד. עד היום היו שלוש השעיות של מנהלות".
יו"ר הוועדה עינת וילף: "איך מוודאים שההורים ידעו שיש להם זכות ערעור על אי-קבלת ילדם לבית הספר?" רדונסקי: "בהנחיות לבתי הספר מובהר שהם חייבים ליידע על כך באותו מכתב בו מודיעים להורים שהילד לא התקבל למוסד".
ח"כ אמסלם: "לפני שלוש-ארבע שנים, כשהחל המאבק נגד אפליית מזרחים בחינוך החרדי, הייתה התרגשות גדולה. הרב לייזרזון והרב גפני טענו שהכל יפה וצח וחברי שס ניסו לפזר ערפל. היום כבר לא מתרגשים מהעלאת הנושא, כי כבר למדו את כל הפטנטים. המוסדות כבר למדו את כל הטריקים, אבל בפועל, מי שנמצא בקשר עם ציבור שמרגיש מופלה, יודע שהמצב קטסטרופה. הכל נעשה בצורה כל-כך מתוחכמת שקשה לשים את האצבע, אבל הסיבה שתלמידים לא התקבלו היא עדתית. אנשים חוששים לערער כי זה יחזור אליהם כמו בומרנג בקהילה ויפגע בילדיהם".
"פוגעני לומר שיש הדרת תלמידים אתיופים" הוועדה דנה גם באפליית תלמידים ממוצא אתיופי. "מנכ"לית משרד החינוך עוקבת אישית אחר השתלבותם של תלמידים יוצאי אתיופיה שבתי הספר שלהם נסגרו על-ידי המשרד משום שאחוז יוצאי אתיופיה בהם הגיע ל-90%, כך דיווחה לוועדה רחל מתוקי, מנהלת מחוז חיפה. היא דחתה על הסף את טענתה של זיוה מקונן דגו, מנכ"ל ארגון עולים, שטענה שיש הדרת תלמידים יוצאי אתיופיה בתוך בתי הספר. "זה לא נכון ואפילו פוגעני ולאומתי לומר שמנהלים או מורים מדירים יוצאי אתיופיה. יש העדפה מתקנת בתקציב. תלמידים בני הקהילה מקבלים שעות תגבור במקצועות רבי-מלל".
עו"ד דבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח: "יש חוסר אדיר בכיתות לימוד במזרח ירושלים ובכלל באוכלוסיה הערבית. יש כפרים בלתי מוכרים ושכונות בלתי מוכרות בהן אין תשתית חינוך ואין הסעות. חינוך זו זכות יסוד ולא ייתכן שילדים יאלצו ללכת קילומטרים ברגל לבית הספר".
במושב הקרוב, הוועדה תדון בכל שבוע בהיבטים שונים של ההפרטה בחינוך. יו"ר הוועדה ביקשה ממשרד החינוך להעביר לוועדה נתונים על אחוז הבנות ממוצא מזרחי הלומדות בכל מוסד בחינוך החרדי בארבע השנים האחרונות.
