הסייעות והגננות מוחות על הפגיעה בילדים במערכות הגנים הציבוריים בישראל כתוצאה מיישום רפורמת אופק חדש. בדיון (יום ד', 1.8.12) בוועדת החינוך, מחו הגננות על היעדר יישום המלצות משרד הבריאות בכל הנוגע לשעה המאוחרת בה מוגשת לילדים ארוחת הצהריים, על היעדר תנאים הולמים לטיפול בילדים 'בלתי גמולים', על היעדר פינות מנוחה לילדים שזקוקים לשנת צהריים, על סרבול במתן 'תחנות יציאה' להורים המבקשים לקחת את ילדיהם לפני השעה 14:00 וכן על חוסר סנכרון בין צוות הגן לצוות הצהרון.הגננות הציעו שעת חפיפה בין צוות הגן לצוות הצהרון שתוקדש לשיחות עם ההורים ולפרידה מהילדים שיוצאים לביתם.
אין מנגנון לגננות מחליפות בנוסף מחו הגננות על היעדר מנגנון של גננות מחליפות, עבודה בשעות החופשה ומחסור בסייעות. דורית חזן, גננת מארגון גננות מחנכות, אמרה כי הגננת מנהלת מיני-ארגון. היא עומדת מול הרשות המקומית, מול ההורים, מול המפקחות ומול הסייעות. "שמו אותנו בצד ואמרו לנו תתנהלו ותנהלו את הכל. יש לנו כל כך הרבה עשייה בגן ולמידה", אמרה והוסיפה: "אופק חדש יכולה להיות תוכנית נפלאה, אבל עם 35 ילדים בגן, הרבה גננות מתנגדות לתוכנית. אילו היו רואים את טובת הילד לנגד העיניים לא היו מיישמים את התוכנית עד השעה 14:00. חלק מההורים לא מתלוננים בגלל אילוצי יום העבודה. קומץ הגננות והסייעות הגיעו לכאן כדי לומר את דעת הכלל. אני צריכה להיות קוסמת כדי לענות על כל צרכי הילדים ונאלצת לעמוד מדי יום מול ההורים".
הן פנו בדרישה למיכל כהן, מנהלת המנהל הפדגוגי וסמנכ"ל במשרד החינוך שנכחה בדיון, ואמרו כי אם לא יוצגו בפניהם פתרונות עד ל-13 באוגוסט, מועד ישיבת ההיערכות לקראת שנת הלימודים בוועדת החינוך, הן ינקטו בצעדים העומדים לרשותן.
גם הסייעות בגני הילדים מחו על תנאי העסקתן. הסייעת רותי תורג'מן אמרה לוועדה: "לא הכינו את הסייעת לרפורמת אופק חדש. הגננות הפכו להיות פקידות. על הכל הן צריכות למלא טפסים ודוחות. כל השאר - לשבת בקבוצות, להכין הזנה, לטפל בילדים - נופל על הסייעת".
עו"ד נטע לוי מעמותת 'איתך' אמרה: "דרושה רביזיה בהגדרת התפקיד של הסייעת ואחריות משרד החינוך על הסייעת. יש לחייב התייעצות עם הסייעות כפונקציה מהותית חינוכית בגני הילדים ולא לתפוש אותן רק ככלי טכני".
עבודה מועדפת חנה כנרתי, גננת בגמלאות, הציעה להכליל את הסיוע בני ילדים כעבודה מועדפת לאחר צבא. "לא במקום הסייעות, אלא כתוספת עזר". עוד הוסיפה כי מפקחות רבות ברחבי הארץ הפכו את הגנים לבתי ספר קטנים, והרבה גננות חושבות שעליהן ללמד את הילדים קריאה בעקבות הנחיה מוטעית של המפקחות.
שולמית ביסמנובסקי מארגון הגננות הפרטיות אמרה: "ישנם פערים מאוד גדולים בין התכנון לביצוע של חוק חינוך חינם. צריך להחזיר את הילדים לגנים הפרטיים". היא הוסיפה כי
"מעמד הבינים מפסיד פעמיים, בפעם הראשונה כיוון שהוא לא מקבל חינוך חינם שהובטח לו עקב מחסור בגני ילדים". לדבריה, אין מספיק גנים פרטיים שנכנסו למערך התקצוב הציבורי של 700 השקלים ולכן הורים של עשרות אלפי ילדים יצטרכו לשלם מחיר מלא למרות חוק חינוך חינם. ובפעם השנייה מפסיד מעמד הבינים, כיוון שהגזירות הנוכחיות שהגיעו בעקבות גל המחאה ומסקנות טרכטנברג בקיץ האחרון בטלות ומבוטלות. ההורים גם ישלמו מיסים גבוהים וגם לא יקבלו את המגיע להם בעקבות השינויים.
אתי אלוני מהשלטון המקומי טענה בדיון שקיים מחסור בתקנים בגנים. לדבריה, ישנם ראשי רשויות שממנים סייעת נוספת, דבר המעמיק את חוסר השיוויון בין הילדים ברשויות השונות.
מיכל כהן סמנכ"ל בכירה במשרד החינוך התייחסה לטענות: "במהלך היישום אנחנו רואים גם דברים שצריך לתקן. יש לנו גנים מדהימים ואין ספק שצריך להעמיק את ההיבטים הפדגוגים. לגבי הפער בין ההצהרה לשטח - חינוך הוא תהליך ואנחנו פועלים לצמצום של הפער".
אין מספיק כסף לגבי מספר התלמידים בכיתות, אמרה: "כולנו רוצים שיהיה יותר כסף כדי שיהיה מענה עם צוות גדול יותר. עם זאת, רשויות רבות התדפקו על הדלת שלנו כדי להכנס להיכנס ליישובי הצו ולהחיל חינוך חינם לגילאי 4-3". בהתייחסה לסוגיית הסייעות אמרה כהן: "הסייעות, עובדות הרשויות, הן צוות חינוכי בגן . קבענו מפגשים משותפים לבדוק איפה ניתן לשתף פעולה". היא הודיעה כי למרות בקשות הסייעות, משרד החינוך אינו יכול לקלוט אותן כעובדות המשרד, אבל המשרד ימצא דרך לשתף פעולה. "אנחנו מאמינים ברפורמה ובגננות. פגשתי גננות ואני שומעת קשיים וגם הצלחות. בכוחות משותפים אנחנו כן נצליח".
יו"ר ועדת החינוך,
עינת וילף, בירכה על קידום התפישה כי חינוך לגיל הרך הוא חינוך לכל דבר. היא ביקשה ממשרד החינוך התייחסות מפורטת לסוגיות שהועלו - הגדלת מספר התקנים בגני הילדים, קידום מעמדן של הסייעות, פתרונות עבור הילדים ה'בלתי גמולים' ואיסור שימוש במורה מחליף לסייעות שובתות. "ככלל החינוך מגיל אפס ואילך צריך להיות תחת משרד החינוך. החינוך בגיל הרך הוא חינוך לכל דבר ועניין ומתברר כהשקעה החינוכית הטובה והחשובה ביותר שאפשר לעשות".
