רמזים לא-מילוליים גורמים לאנשים להיראות אטרקטיביים יותר או פחות, אלו ממצאי מחקר חדש.
רמזים סטטיים, כמו מבנה הפנים, או מבנה הגוף, גורמים לאדם מסוים להיראות אטרקטיבי יותר או פחות מבחינה סקסואלית. ובכל זאת, אטרקטיביות היא הרבה מעבר לנתונים סטטיים או לאיכויות פיסיות, והיופי הוא ללא ספק עניין עמוק ודינמי מאוד.
רמזים לא-מילוליים - כמו שפת גוף - תורמים גם לאטרקטיביות המינית (כמו שג'ורג' האריסון מהחיפושיות שר “something in the way she moves attracts me like no other lover...”) אך לכל אלו מתווסף גורם נוסף: ההתנהגות הלא-מילולית של הגבר מול האישה יכולה לעורר את האישה עצמה להתנהג בצורה מינית יותר ואטרקטיבית.
התנהגות לא-מילולית במסגרת מחקר שנעשה לאחרונה, חוקרים נתנו לגברים להאמין כי הם משוחחים בטלפון עם אישה אטרקטיבית, או, לחלופין, עם אישה לא אטרקטיבית (בעזרת תמונות שהראו להם החוקרים). ההתנהגות הלא-מילולית של הנשים נמדדה במהלך שיחת הטלפון. החוקרים גילו כי במקרים בהם הגברים סברו כי הם משוחחים עם אישה אטרקטיבית, תחושתם עברה בטון הדיבור שלהם לאישה, שמצידה החלה להתנהג בצורה מושכת יותר מבחינה מינית.
נשים בסטטוס של "אטרקטיביות מבחינה פיסית" דורגו על-ידי אחרים כחברתיות יותר, חמות מבחינה מינית ויציבות, לעומת הנשים שהגברים סברו כי הן לא מושכות. הניסוי הראה כי הגברים הצליחו להעביר לנשים את המסר בעזרת רמזים קוליים לא-מילוליים והנשים הגיבו בהתאם, גם כן בהתנהגות לא-מילולית.
המחקר תומך באפקט פיגמיליון הידוע היטב, הקובע כי הציפיות שלנו לגבי אחרים יכולות להעביר מסר מרומז דרך רמזים לא-מילוליים. במחקר הקלאסי שבחן את אקפט פיגמליון, ילדי בית-ספר שהמורים האמינו כי הם חכמים יותר מאחרים אכן הצליחו יותר בהיבט האקדמי, בהתאם לציפיות המורים.
באותה דרך, הרושם שיצרו הגברים המתקשרים הועבר לנשים בעזרת רמזים לא-מילוליים.
המחקר מלמד אותנו כי במידה שהיחס אל אדם מסוים הוא כאל מי שמושך מבחינה מינית (או כאדם חכם, מצחיק וכולי), הוא יתנהג בהתאם למה שמצפים ממנו. היופי הוא אכן בעיני המתבונן - ועינו של המתבונן בהחלט יכולה להשפיע על אקטרקטיביות מינית.