אירועי המחאה החברתית, מהשנה שעברה וכעת, במזרח התיכון ובישראל, מדגימים שוב את חשיבותם של האינטרנט והרשתות החברתיות ביצירת האירועים, בהפצת המסרים ובתיעוד. בעקבות זאת ערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר מיוחד, שסוקר בהרחבה את השורשים המקוונים של המחאות המקוונות במזרח התיכון ובישראל, את תפקידן של הרשתות החברתיות במחאה, ואת הזיקה בין הזירה הווירטואלית לממשית.
מסקנת המחקר היא כי התשובה לשאלה "האם האינטרנט יוצר מהפכה", היא כי אירועי המחאה הוכיחו מעל לכל את חשיבות האזרח, לא רק ביצירת מחאה מקוונת, אלא את חשיבותו הרבה ביצירת האירועים הפיזיים, אשר בלעדיהם תישאר מחאה זו מקוונת בלבד. מנגד, הדגישו אלו את היות האינטרנט במה רחבת תפוצה וזמינה, אולם כזו אשר אין ביכולתה לבד ליצור שינויים חברתיים ופוליטיים מהותיים, ללא פעילות פיזית של האזרחים, אשר תהפוך את השינויים לממשיים.
האינטרנט – מגבר רב-עוצמה
לפי המחקר, שכתב ד"ר טל פבל המומחה לאינטרנט ולאיומים מקוונים במזרח התיכון ובעולם האיסלאמי וערכה מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד"ר שירלי אברמי, שלל אירועי המחאה הוכיחו שוב כי האינטרנט מהווה במה להבעת מחאה ומגבר רב-עוצמה לכל אותם קולות מודחקים המצויים בשולי החברה, אולם אין ביכולתו של האינטרנט לכשעצמו ליצור מחאה. אם משתמשי אינטרנט רבים ייקחו חלק בפעילות המקוונת (לדוגמה באמצעות "לייקים"), אך יימנעו מנוכחות פיזית במחאות ומהגעה להפגנות, תהיה זו "מחאת כורסא" בלבד; כך שעם כל עוצמתן של המדיה החדשה והרשתות החברתיות, אירועים חשובים מתרחשים עדיין בעולם הפיזי ועדיין יש צורך באדם שיממש אירועים אלו וימירם - מהעולם הווירטואלי לעולם הממשי, וחזרה.