דוח הרפז שהכין לינדנשטראוס טעון הסכמת המבקר שפירא

בג"ץ מאפשר למבקר המדינה היוצא, מיכה לינדנשטראוס, להשלים את הדוח בפרשת הרפז, אם כי קובע שעליו לפעול במסגרת המצומצמת שהציעה המדינה ולפיה עליו לקבל את אישורו של המבקר הנכנס, יוסי שפירא, לכל פעולותיו ולהנחת הדוח על שולחן הכנסת. השופטים עדנה ארבל, עוזי פוגלמן ואליקים רובינשטיין דחו (יום ג', 7.8.12) את עתירתו של עו"ד שלומי פרידמן נגד התיקון לחוק, המעניק למבקר היוצא שלושה חודשים להשלמת דוחות בהם כבר שיגר טיוטת דוח למבוקרים. פרידמן טען, כי מדובר בתיקון לחוק יסוד הנעשה במסגרת חוק רגיל (שכן חוק יסוד מבקר המדינה מגביל את כהונתו לשלוש שנים), וכי מדובר בחוק פרסונלי שנועד למטרה ספציפית ולכן הוא בלתי ראוי. ארבל אומרת, כי הסוגייה העקרונית של תיקון/עקיפת חוק יסוד בחוק רגיל אכן טרם הוכרעה בבית המשפט העליון, אך העתירה הנוכחית אינה מצריכה הכרעה כזו. לדבריה, אם ניתן לפרש את החוק הרגיל בצורה בה יעלה בקנה אחד עם חוק היסוד - יש לאמץ פרשנות זו, כפי שאכן אפשרי במקרה הנדון. הפרשנות המחייבת שנותן בג"ץ לחוק היא זו שהציעה המדינה בשמו של שפירא: "הפרשנות המתחייבת היא פרשנות מצמצמת אשר עיקרה הוא, כי כל הסמכויות לגבי ביקורת המדינה נתונות בידי המבקר המכהן, הנכנס, בעוד המבקר היוצא סיים את כהונתו, ואין לו סמכות אלא זו הניתנת ומאושרת לו על-ידי המבקר הנכנס. המבקר היוצא, אם כן, תלוי לצורך השלמת הדוח בהתאם לתיקון, במבקר הנכנס. חשוב להדגיש כי גם להנחת הדוח שהשלמתו נתבקשה על שולחן הכנסת, תידרש הסכמת המבקר המכהן שבידיו נתונה הסמכות. "יתרה מכך, תכלית החקיקה היא השלמת הדוח שהחל המבקר היוצא והגשתו לכנסת, הא ותו לא, וזאת בעיקר משיקולי יעילות וחיסכון בזמן ובמשאבים. לשם כך, עיקר עבודתו של המבקר היוצא בתקופת הזמן שהותיר לו התיקון, תהיה השלמת כתיבת הדוח אשר את הטיוטא בעניינו מסר שלושה חודשים לפחות טרם סיום כהונתו. הפעלת סמכויות עזר, כגון חקירה נוספת או השלמת הבדיקה, תיעשה באופן חריג ביותר, כל עוד הדבר הכרחי לצורך השלמת הדוח, וכמובן על דעת ובהסכמת המבקר המכהן". רובינשטיין אומר, כי העתירה לא הייתה חסרת טעם "ובמישור המשפטי לא במחי יד איננו נעתרים לה". לדבריו, ברור לחלוטין שהתיקון לחוק נועד למטרה נקודתית - השלמת הדוח בפרשת הרפז - וככזה הוא "עלול להיות בעל-רקע בעייתי, חשוד במום מלידה; כנעשה למטרה נקודתית ספציפית אף אם עוטה הוא איצטלה כללית". ואולם, קובע רובינשטיין, על בג"ץ "לחפש דרכים לאשש חוק תחת ביטולו", והוא מקבל את הפרשנות המצמצמת שהציעה ארבל.