"חשוב מאוד לקדם את המשפט העברי. לא נעשה מספיק וצריך לעשות יותר". כך אומר (יום ד', 8.8.12) שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל, ביום עיון של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין בנושא המשפט העברי. הוא העיר, כי היה רוצה ללמוד מפוסקי ההלכה כיצד לתת תשובות בכמה עשרות מילים, "אם כי אני לא בטוח איך יגיבו אם אכתוב פסקי דין כאלה", הוסיף בחיוך.
לדברי הנדל, מפתיע לגלות שהמשפט העברי דן בנושאי קניין, לנוכח העובדה שהתפיסה היהודית הבסיסית היא שהעולם כולו שייך לקב"ה, והמשפט העברי בנושא זה גמיש יותר מאשר שיטות משפט אחרות. "השאלה איננה כמה רכוש יש לך אלא מה אתה עושה איתו. האם הוא דואג לכך שיקבל את הכסף ביושר, האם הוא נותן צדקה. אלו השאלות הקריטיות. חשוב שלאדם יהיה רכוש כדי שיהיה אחראי", הוסיף.
הנדל הביא שתי דוגמאות לשימוש שעשה במשפט העברי בפסקי דין שנתן: בסוגיית עשיית דין עצמית בכהונתו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובסוגיית נאמנות בבית המשפט העליון. הוא ציין, כי הדין בגמרא המאפשר לחלק כבשה בין שלושה בעלים - לחלב, לצמר ולוולדות - הופך להיות רלוונטי לדיני זכויות יוצרים, שם אפשר למשל למכור את השיר אך לא את השימוש בו.
לדברי הנדל, כאשר יש במשפט העברי "דבר יפה ורלוונטי", השופטים רוצים לקבל אותו. "הניסיון הזה להביא את המשפט העברי יכול מאוד להשפיע. כאשר הייתי תובע הבאתי מקורות מהגמרא על אחריותו של בעל כלב, והשופטים שמחו והכניסו את זה לפסק הדין. אחד הדברים העצובים הם שלשופטים ועורכי דין קל יותר להגיע לפסק דין מאנגליה מאשר למשפט העברי, ועובדים על זה כדי שהוא יהיה יותר נגיש".
ה-מידת סדום שופט בית משפט השלום בתל אביב,
מנחם קליין, המרבה להשתמש במשפט העברי בהחלטותיו, אמר: "עמידה דווקנית על זכויות קניין היא לא סתם מידת סדום; היא ה-מידת סדום". הוא תיאר מקרה בו השתמש בכלל הלכתי זה להכרעה בסכסוך שכנים, במקום להסתמך אך ורק על דיני הקניין הישראלים, וזאת משיקולים של צדק. המסר המרכזי של המשפט העברי, אמר, הוא האובייקטיביות, החתירה לצדק וההכרה בכך שזהו המשפט של עם ישראל.
קליין סיפר, כי בהשתלמות של שופטים בברצלונה לאחרונה התבקש לתת דוגמה של השפעת התנ"ך על המשפט הישראלי. בתשובה, הוא העלה את סיפור סדום - המקום הראשון בתנ"ך בו נזכרים שופט ומשפט; אברהם אבינו, העיר, היה הסניגור הציבורי הראשון, אשר ביקש שוב ושוב מהקב"ה עיון מחדש בהחלטתו, ונלחם נגד ענישה קולקטיבית. "הסיפור הזה מכוון לשופטים", פירש אותו קליין. "אנחנו לומדים שאלוקים בודק את העובדות, הוא לא סומך על מה שכתוב בתקשורת. הוא שומע את טענותיו של אברהם ומשנה את החלטתו מספר פעמים, ובשום שלב אינו אומר לאברהם שהוא מבזבז את זמנו היקר של בית המשפט. היום רוצים להטיל אגרה על כל בקשה. זה סימן לסבלנות, לסובלנות וליחס ראוי".
מיגרון לא הייתה נהרסת דקאן מכללת שערי משפט, ד"ר
אביעד הכהן, אמר ביום העיון, כי המשפט העברי היה מונע את פינוי מאחז מיגרון, שכן ההלכה קובעת שאם אדם גזל קרקע (אם בכלל מדובר במקרה זה בגזילה) - הוא משלם פיצוי תמורתה ולא מחויב להרוס את שבנה עליה. הוא הזכיר את "תקנת השבים", לפיה כאשר אדם גזל קורה וקבע אותה ביסודות ביתו - לא מחייבים אותו להשיב את הקורה בעין כפי הדין הרגיל, כדי שלא למנוע ממנו לחזור בתשובה, ומסתפקים בפיצוי כספי.
פרופ' יובל סיני קרא לעורכי הדין להעלות יותר טיעונים מהמשפט העברי בפני השופטים. לדבריו, האווירה שהתנגדה לגישה זו שוב אינה קיימת כיום, כולל בבית המשפט העליון, בו שלושה מן השופטים עושים שימוש במשפט העברי. סיני גם הציע להעלות שאלות משפטיות מעשיות בפני פוסקי הלכה, וכך יתפתח המשפט העברי המעשי. "עורכי הדין צריכים יותר ביטחון עצמי. בעבר היו מגיעים בצורה קצת יותר שפופה לנושא הזה; היום לא צריך לחשוש", הוסיף.
