סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת,
תאופיק כתילי, עשוי להיות אחד השופטים הראשונים בתולדות המדינה שייקראו לדוכן העדים. אין המדובר בעדות על עבודתו כשופט, שאינה אפשרית, אלא על מסמך משנת 1998 בה עבד כעורך דין פרטי.
בינואר השנה הוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה, על-רקע סכסוך שהתגלע בין בעלי הדין בנוגע לזכויות בחמש חלקות מקרקעין בחיפה, נצרת ושפרעם. בתביעה נטען, כי רישום הזכויות בחלקות על שם חלק מהנתבעים בה נעשה שלא כדין. בדיון מקדמי בתיק שהתקיים בחודש שעבר הודיע בא-כוחו של אחד הנתבעים, כי לא יוכל לוותר על עדותו של כתילי, אשר בשנת 1998 קיבל ייפוי כוח - יחד עם אדם אחר - לבצע העברת זכויות במספר חלקות מקרקעין, ובהן החלקות נשוא התביעה.
הדיון המקדמי התקיים בפניו של השופט
אשר קולה, שמיהר להבהיר שאם כך - אינו יכול להמשיך לדון בתיק "שעה שכבוד סגן הנשיא כתילי, שהינו אב בית הדין בהרכב פשעים חמורים בו אני יושב, עשוי (או עלול) להיות עד בתיק". נשיא בית המשפט,
דוד חשין, הודיע לנשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס, כי אותה בעיה קיימת לגבי כל השופטים באותו בית משפט, ולפיכך ביקש להעביר את התיק לבית משפט אחר.
גרוניס קיבל את הבקשה. הוא הזכיר, כי בשנת 2003 קבע בית המשפט העליון את הכללים למימוש "האפשרות התיאורטית והנדירה לזמן שופט מכהן למסור עדות בהליך משפטי, כאשר הדבר אינו נוגע לתפקידו השיפוטי". לדברי גרוניס, לא בכל מקרה כזה יהיה צורך להעביר את הדיון לבית משפט אחר, אך הפעם הוא סבור שיש מקום לכך, משום שבמחוזי בנצרת אין שופטים רבים (13 מלבד כתילי), לנוכח מכתבו של חשין ולאור הסכמתם של הצדדים להעביר את התיק לבית המשפט המחוזי בחיפה.
בשולי הערתו הבהיר גרוניס בלשון נדירה: "אבקש להבהיר, לסיום, באופן חד וברור, כי אין לראות בהחלטתי, בשום אופן, משום הבעת עמדה לגבי השאלה כיצד על בית המשפט הנעבר ליישם את הכללים שנקבעו בעניין יוסף לגבי העדת שופט. עניין זה מסור לשיקול דעתה המלא של הערכאה המבררת. בדברי אף אין משום רמיזה כלשהי בנושא זה".
