הארצי אישר: קיצבת שארים - רק שנה אחורה

הגבלת תשלום רטרואקטיבי של קיצבת שארים בידי הביטוח הלאומי לשנה בלבד, היא חוקית ואינה נוגדת חוקי יסוד. כך שב וקובע (7.8.12) בית הדין הארצי לעבודה. סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי מגביל את תקופת הזכאות הרטרואקטיבית לתשלום קיצבת שארים לשנה אחת בלבד. קרי: מי שפנה לביטוח הלאומי זמן ארוך יותר מאז פטירת בן/בת זוגו, יקבל את הקיצבה רטרואקטיבית למשך שנה בלבד, ויאבד אותה בגין יתר השנים שחלפו מאז הפטירה ועד הפנייה. סגן נשיאת בית הדין, יגאל פליטמן, אומר, כי אין לקבוע שהזכות לקבלת קיצבת השארים היא זכות קניינית חוקתית. אפילו אם היה מקום לקבל טענה זו, ממשיך פליטמן, הרי שהגבלת הקיצבה הרטרואקטיבית עומדת במבחן החוקתיות משום שהיא נמצאת במרחב התימרון החקיקתי ואינה מצדיקה את הצעד החריג ביותר של ביטול חוק. פליטמן מסביר: "הגמלאות - גבייתיות או תקציביות, גמלאות קיום מינימלי או גמלאות מחליפות הכנסה, קצרות או ארוכות טווח, כולן נועדו בעיקרו של דבר ליתן מענה למצוקת ההווה או העבר הקרוב, ולא למצוקה היסטורית בעבר רחוק. משום כך בעיקרו של דבר, תשלום הקצבה הוא עיתי חודשי- ולא תשלום כולל חד-פעמי בגין עבר שמעבר לשנה שלפני הגשת התביעה למוסד". נימוק נוסף שבפיו הוא, שחישוב דמי הביטוח מבוסס על כך שהתשלום הרטרואקטיבי מוגבל לשנה בלבד, ולכן אין בקופת הביטוח הלאומי הכספים הדרושים לתשלום בלתי מוגבל. "אם אחרת היו הדברים, אזי אליבא לטיעון המערערת, היה מקום לשלם לאלמנה קיצבת שארים בגין אובדן מקור תמיכת בעלה המנוח בה, עבור כל תקופת אלמנותה גם לאחר שנישאה, למרות שתקופת היזקקותה לאותה גמלה חלפה זה מכבר; או היה מקום לשלם גימלה תקציבית כקצבת ילדים, שנועדה לסייע להורים לגדל ילדיהם, גם במקרה תביעה לתשלום אותה הקצבה שהוגשה, כאשר הילד עבורו צריכה הייתה הקיצבה להשתלם, היה להורה בעצמו הזכאי לקיצבת ילדים עבור ילדיו", מוסיף פליטמן. בית הדין הארצי דחה את ערעורה של אסתר לוזון על החלטת הביטוח הלאומי לשלם לה קיצבת שארים רטרואקטיבית לשנה בלבד, למרות שפנתה למוסד 11 שנים לאחר פטירת בעלה. בית הדין שב ומדגיש את חובתו של המבוטח לדאוג למימוש זכויותיו, אם כי מציין לשבח את מדיניות הביטוח הלאומי לפנות מיוזמתו למבוטחים ולהודיע להם על זכויותיהם. לוזון יוצגה בידי עוה"ד צרויה מידד-לוזון וברק כלב, הביטוח הלאומי יוצג בידי עו"ד שלומי מור, והאגודה לזכויות האזרח (ידיד ביהמ"ש) - בידי עו"ד ד"ר אמיר פז-פוקס.