למרות הספקנות הרבה לגבי עצות שונות המתפרסמות חדשות לבקרים על הדרך למציאת האושר, ישנם מחקרים שהניבו ראיות מוצקות למדי על התנהגויות יומיומית שונות שבהחלט מגבירות את תחושת האושר.
באחד מהמחקרים הללו חוקרים שאלו משתתפים, לאורך תקופה של ארבעה שבועות, מה הם סוגי הפעילויות שעסקו בהן בכל יום ומה הן רמות שביעות הרצון, הסיפוק והרגשות החיוביים היומיומיים שחשו. המטרה הייתה לקבוע אלו התנהגויות קשורות ל"חיים הטובים", או לפחות במקרה זה ל"ימים טובים".
עובדה חשובה היא שתי קטגוריות ההתנהגות שנמדדו: חוויות הדוניות (תענוגות) ופעילויות יודימוניות (קשורות למימוש והגשמה עצמית).
חוויות הדוניות הן התנהגויות שההקשר שלהן הוא אכן תענוג בלבד (השתכרות, צפייה בטלוויזיה או משחקי מחשב, קניית תכשיטים או מוצר אלקטרוניקה לעצמנו, או סקס שהוא למטרות הנאה בלבד), בעוד שפעילויות יודימוניות, המתייחסות לחיים עם מימוש פוטנציאל מקסימלי, הן יותר פרו-חברתיות ומוכוונות מטרה (התנדבות, תרומה לאדם נזקק, ביטוי תודה, הקשבה לזולת).
באופן כללי, ככל שאדם היה מעורב יותר בהתנהגויות יודימוניות (פרו-חברתיות), כך גבוהים יותר היו תחושת האושר, הסיפוק והרגשות החיוביים באותו יום נתון. מעורבות בהתנהגויות הדוניות לא הביאה לשינוי בממדים אלו של אושר. נתון מעניין הוא ההשפעה המתמשכת, כלומר, פעילויות יודימונית ביום הקודם שיפרו את תחושת הסיפוק והאושר ביום שאחרי.
הסיבה לכך, לדברי החוקרים, היא שהתנהגויות יודימוניות מועילות משום שהן עונות על צרכים פסיכולוגיים בסיסיים (עצמאות, שייכות ויכולת) שהם הכרחיים לתחושת האושר האולטימטיבית.
