|
|
|
|
אסף בן ארוש, שמרית אלקנתי, גיא בן ארי, אלון ברייאר, טדי גולדנברג, דניאל גולדשטיין, איב ג'נקינס, קרן אלה גפן, איתמר דאובה, אליהו דינר, אילנה זפרן, גיא חרל"פ, אורי טור, אלה כהן, צח כהן, דביר כהן קידר, רקפת כנען, קרן כץ, קוסטה מאגארקיס, רועי מרגלית, איה עמיקם, עופרה עמית, אמיר פולק, ירמי פינקוס, עינת פלד, צחי פרבר, בתיה קולטון, הדר ראובן, איציק רנרט, מירב שאול, דן אלון, דפנה שרתיאל, אגטה דודה, אמה אוונס, קאטל רונקה, אנקה פויכטנברגר, מעיין זילבר, נועה שחורי ועדי כפיר | |
|
|
|
|
39 אמנים מובילים מציגים חיבור ייחודי של יצירות המעניקות פרשנות למונח "רגיל", Ordinary, בתערוכה חדשה של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, אשר תיפתח לקהל החל ביום רביעי, ה-5 בספטמבר, ועד רביעי, 31 באוקטובר 2012. בתערוכה משתתפים אמנים מובילים בתחומים כמו קומיקס, כרזות, פיסול, צילום, ציור, אנימציה ועוד, וזו הזדמנות להיחשף לעבודותיהם החדשות. בנוסף, הזדמנות נדירה לפגוש בעבודות של ארבע אורחות מחו"ל: אמה אוונס, אגטה דודה וקאטל רונקה מאנגליה והמאיירת הבכירה אנקה פויכטנברגר מגרמניה. בין המשתתפים בתערוכה גם ראש המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר איציק רנרט, ראש המסלול לאיור איתמר דאובה, מרצים ושלוש סטודנטיות מהמסלול לאיור. בתערוכה Ordinary נעשה ניסיון לבחון את המונח "רגיל" בצורה רחבה ופתוחה דרך פרשנותם של אמנים מסוגים שונים. בתערוכה אפשר למצוא התייחסות לרגשות כגון הזדהות, אהדה, רחמים, עצב ואדישות. המדיות האמנותיות - אנימציה, אינטרנט, ציור, כרזות, קומיקס, פיסול - משמשות כאמצעי מחקר, והזווית האישית היא החוט המקשר בין כל העבודות המוצגות. להסתפר אחרת בתערוכה נבדקות זוויות רבות של הנושא "רגיל": חרדה קיומית, אבהות, דת והומופוביה, התעלות רוחנית, פריפריאליות, אלימות, שימוש ב-Google וFacebook, נקודת שבר בתקשורת דיגיטלית, זמן, אינדיבידואליזם, רוטינות, יחס אל האחר, הכחדת האחר הגנטי, ארכיטיפים, יחסים בין אחים, מצוינות, פנטזיה וארספואטיקה. "הדחף האנושי להיות רגילים - לחזור על עצמנו, להתרועע עם המוכרים לנו - עומד לעיתים בסתירה להצהרותינו הפומביות. גם השאיפה המוצהרת 'להיות מיוחד', להסתפר 'אחרת', לעשות קעקוע 'מיוחד', היא רגילה בפני עצמה. לפיכך, איך מגדירים רגיל? הדיון בשאלה 'להיות רגיל או לא רגיל' הוא חלק ממערך כוחני דכאני, שמטרתו לשבש את המחשבה. גם מי שמנסה לשבור את השיח הנורמטיבי, נטמע במובנים מסוימים אל תוך ה'רגיל', ובכך מסורס והופך לקישוט בלתי מזיק. המכניקה של הרגש, אותו מקום אישי שממנו פועלים האמנים, מהווה דרך טובה לבחון את עמדתנו לגבי מצבים יומיומיים, מנהגים, מוסר, הבניה חברתית ועוד", דברי אוצר התערוכה, דן אלון.
|