יתוש הטיגריס האסיאתי ידוע בארץ משנת 2002. הנקבות של יתוש זה נושאות נגיפים שונים, העלולים לגרום למחלה בבני אדם. הנגיפים גורמי התחלואה החשובים ביותר שיתוש הטיגריס עלול להעביר לבני אדם הם הדנגה והצ'יקונגוניה.
מחלות הדנגה והצ'יקונגוניה הן מחלות טרופיות וכיום אין העברה מקומית שלהן בארץ. עם זאת, בשנים האחרונות נרשמו העברות מקומיות של מחלות אלה באזורים ממוזגים (באירופה). צ'יקונגוניה דווחה בצפון מזרח איטליה ואילו הדבקה בדנגה דווחה בצרפת ובקרואטיה. אנשים ששהו בארצות אנדמיות, חזרו כשהם נושאים את הנגיף, והמעביר המקומי היה יתוש הטיגריס האסייתי. גם בארץ הסיכון להעברה מקומית של מחלות אלה קיים. המעביר יתוש הטיגריס האסייתי מצוי באזורים רבים בארץ, ומטיילים החוזרים כשהם נושאים נגיפי דנגה או צ'יקונגוניה עלולים להדביק את היתושים המקומיים ולהתחיל מעגל העברה מקומי.
סוגי המחלות ואופן ההדבקה בהן קדחת דנגה מופיעה בארצות טרופיות וסוב-טרופיות במיוחד במזרח הרחוק ובדרום אמריקה. בזמן האחרון, דווח על התפשטות המחלה לאזורים חדשים. לנגיף הדנגה יש ארבעה תת-סוגים, שהדבקה באחד מהסוגים אינה מגנה מפני הדבקה בזנים האחרים, והדבקה חוזרת מאופיינת במחלה חמורה יותר כפי שיפורט בהמשך. ולצ'יקונגוניה - סוג נגיף אחד. במקרי התפרצויות קיימת לעיתים הדבקה כפולה של שני הנגיפים.
מאפייני המחלות שתי המחלות מתחילות עם סימנים למחלה נגיפית דמוית שפעת, המאופיינת לרוב בחום, פריחה, כאבי ראש, כאבי עיניים, פרקים ושרירים. בעוד שנגיף הצ׳יקונגוניה גורם בעיקר לדלקות פרקים ולכאבים ראומטיים חזקים.
הדבקה חוזרת בדנגה הנגרמת מזן שונה מעלה את הסיכון למחלות קשות יותר (Dengue Shock Syndrome) הגורמת להלם מפאת ירידה בנפח הדם, ודנגה המלווה בדימומים (Dengue Haemorrhagic Fever).
ילדים נמנים בקבוצת הגיל הרגישה ביותר לסיבוכים קשים מדנגה.
נגיף הצ'יקונגוניה לא גורם לסיבוכים האופייניים לדנגה חוזר.
טיפול לרוב, המחלות חולפות מעצמן כרוב המחלות הנגיפיות דמויות השפעת. בהדבקה חוזרת בדנגה, כאשר יש צורך באשפוז, ניתן טיפול תומך בעיקר בעירוי נוזלים. בצ׳יקונגוניה מטפלים בדרך כלל בתרופות נוגדות דלקת.
מניעה עדיין אין למחלות אלו חיסון. הדרך הטובה ביותר למניעת תחלואה בארץ, היא הדברת היתושים ומניעת עקיצות מיתושים. ההדברה נעשית בפיקוח המשרד להגנת הסביבה. אולם למניעת עקיצות יש לטפל בסביבת המגורים הקרובה, כולל בתוך הבית. יש לייבש כל מקור היקוות מים, ולו הקטנה ביותר. אין לשים תחתיות לעציצים. להחליף מים תכופות: בצנצנות השרשת צמחים, בצמחי מים (דוגמה: לאקי במבוק) וצלוחיות המים של חיות מחמד. בבריכות בגינה חובה לגדל דגים אוכלי ביצי יתושים (לדוגמה: גמבוזיות, רוזיברים), לתקן מקורות נזילה, לייבש מים עומדים, שלוליות או כל מים נקווים, למנוע עזובה עם מיכלים פתוחים, שקיות פלסטיק או צמיגים.
בנוסף, יש לדאוג לחומרים דוחי יתושים הנמכרים בחנויות המוכרות. בין החומרים המצויים, יש הניתנים למריחה על הגוף, להתזה, או שמנים אתרים למיניהם הדוחים יתושים, כילות למיטות תינוק, רשתות על פתחי הבית, שינה עם מאווררים מועילה להרחקת היתושים, שרוולים ומכנסיים ארוכים.
לפרטים מלאים למניעת עקיצות יתושים -
הקלק כאן.