משרד המשפטים מציע להנהיג שינויים מרחיקי לכת בהתנהלותם של הקדשות ציבוריים, ובכלל זה להחיל עליהם חובות של ממשל תאגידי ופיקוח. תזכיר החוק בנושא זה הופץ (יום ג', 21.8.12) לקבלת תגובות.
לדברי המשרד, כיום מוקמים הקדשות ציבוריים - דהיינו למטרות ציבוריות - בהתאם לחוק העותומאני שהועבר לחוק המנדטורי, וביניהם גם הקדשות בעלי נכסים ופעילויות של עשרות מיליוני שקלים. מצב זה מחייב הסדרה מקיפה של מעמדם, הקמתם, ניהולם, תיפקודם והפיקוח עליהם.
על-פי ההצעה, הקדש ציבורי יהיה בעל אישיות משפטית נפרדת (בדומה לחברה), והוא יוכל לקום רק במסגרת של חברה לתועלת הציבור, עליה יחולו כל הוראות חוק החברות בשינויים המתבקשים. במקום נאמני ההקדש יבואו הדירקטורים (לפחות שלושה בהקדש בעל נכסים של 10 מיליון שקל או מחזור של מיליון שקל) וההנהלה. על הדירקטורים יחולו חובות הנאמנות המופיעות בחוק הנאמנות, וזאת "על-מנת לייצר רמה משפטית גבוהה יותר של אחריות וחיוב בהגינות מהרמה המקובלת בחברה עסקית". עם זאת, ליוצר ההקדש יינתן מעמד מיוחד במינוי בעלי תפקידים וביכולת לקבוע בעניינים מסוימים הוראות מיוחדות בתקנון ההקדש, הגוברות על הוראות ברירת המחדל הקבועות בחוק.
בתחום הבקרה קובעת ההצעה, כי למעשה כל הקדש יחויב למנות רואה חשבון, ואילו מבקר פנימי ימונה אם היקף הנכסים עולה על 10 מיליון שקל. ההקדש לא יוכל לחלק רווחים, גם לא למי שהקים אותו, ואילו העברת זכויותיו בנדל"ן תהיה כפופה לאישור בית המשפט. ההצעה כוללת גם סעיפים העוסקים בביטולו של הקדש, הליך אשר כלל אינו מוסדר כיום.
על-פי ההצעה, יחוזק מאוד מעמדו של רשם ההקדשות, מול המצב הנוכחי בו הקדשות בהיקפים משמעותיים כלל לא נרשמו אצלו. הרשם יוכל לדרוש מההקדש וממנהליו כל מסמך שימצא לנכון, ויוכל לבצע חקירה בדבר התנהלותו של הקדש ציבורי ולהסתייע בחוקרים ובמומחים לצורך כך. עוד יוכל הרשם להורות, לתקופה קצובה עד לבירור הנושא בבית המשפט, על החלפת בעלי מניות או דירקטורים אם הופרה חובת הנאמנות; להורות על תיקון תקנון ההקדש, על איסור העברת נכסים לצדדים שלישיים או אף על ביצוע או הימנעות מביצוע של פעולות משמעותיות אחרות. לבסוף מוצע לקבוע, כי החוק יחול על הקדשות חדשים שלושה חודשים מיום קבלתו, ואילו הקדשות קיימים יחויבו לפעול לפיו בתוך חמש שנים.
