בשלב שני נערכה סקירה של כל הצעדים שנקט משרד הבריאות מרגע הדיווח: מנהל רפואה יצר קשר עם כל בתי החולים וקופות החולים בניסיון לאתר מקרים נוספים, אך בשלב זה לא ניתן להוכיח מקרים עם קשר סיבתי לאופטלגין והנושא נמצא בתהליך בדיקה. התקיימו דיונים ושיחות ועידה עם מיטב המומחים בתחום הפרמקולוגיה והרפואה, נציגי הנהלת משרד הבריאות ביקרו בבית חולים מאיר ובחנו לעומק את שלושת המקרים בבי"ח מאיר, ואף אחד מהמקרים לא היה קשור בלעדית ברמה הסיבתית לאופטלגין. מדובר במקרים מורכבים עם מחלות רקע ונטילת מספר תרופות.
בבירור שנערך מול חברת טבע נמסר שלא בוצע כל שינוי בפורמולציה ואין להם כל מידע על חשד לזיוף של התרופה.
הוועדה למניעת פשע פרמצבטי החלה לבצע בדיקה לגבי אפשרות של זיוף התרופה - נבדקה תרופה שהייתה בשימוש אחד החולים בבית החולים "מאיר", בבדיקה ראשונית לא נמצאה כל אינדיקציה לזיוף, אולם הבדיקה עודנה נמשכת.
מדיניות המשרד לגבי מכירת אופטלגין כתרופה ללא מרשם (OTC) נבדקה על-ידי ועדה מקצועית לפני כ-8 חודשים. הוועדה המייעצת החליטה להגביל את הרישום לחום ולכאבים, אך לא מצאה לנכון, מבחינה מקצועית להגבילה כ-OTC.
בארה"ב התרופה נפסלה לשימוש ב-1977. ברוב מדינות אירופה זו תרופת מרשם, במדינות אחרות כגון מקסיקו ברזיל וספרד היא OTC.
בבחינת הספרות קיים שוני גבוה מאוד בהגדרת שכיחות תופעות הלוואי המסוכנות. יש הסוברים שמדור בשכיחות של כ-1:20,000 משתמשים, ויש עדות על שכיחויות נמוכות מ 1:1000,000. הרושם של מיטב המומחים הוא שבארץ מדובר על מספר מקרים בודדים בשנה בכל אוכלוסית המדינה.
בכל מקרה, מדובר בתופעת לוואי נדירה אך מוכרת, עם זאת גם לתרופות האחרות לשיכוך כאבים קיימות תופעות לוואי. בדיון עלתה גם ההערכה כי הוצאת האופטלגין מ-OTC תיצור נהירה לתרופות אחרות שיש להן תופעות לוואי אחרות כמו חשש לפגיעה בכבד, או דימומים, לעתים בשכיחות גבוהה יותר. ולכן, בשלב זה אין שינוי במדיניות אך ימשך המעקב הצמוד.