בישיבתה ביום ראשון הקרוב (26.8.12) אמורה ממשלת ישראל להצביע על הצעה להחלטה שמטרתה להביא להגדלת היצע כוח האדם המיומן הנדרש לתעשיית ההיי-טק בישראל, שנמצא כעת במגמה מדאיגה.
במסגרת ההצעה להחלטה, מוצע לאמץ את עיקרי דוח הצוות הבין-משרדי בראשות המועצה הלאומית לכלכלה בנושא המחסור בכוח אדם מיומן בתעשיה זו, הנחשבת לקטר המשק הישראלי. כמו-כן, מוצע למנות ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, ובהשתתפות נציגי הממונה על התקציבים, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד החינוך והוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, אשר תפעל לגבש יעדים וכלי מדיניות פרטניים לשם קידום עיקרי הדוח. הוועדה תגדיר יעדים כלליים לצמצום המחסור תוך הגדלת כוח האדם המיומן, לצד יעדים פרטניים לגידול במספר בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה ולשילוב אוכלוסיות ייחודיות בתעשיה עתירת הידע. הוועדה תבצע בדיקה תקופתית למעקב אחר עמידה ביעדים. כן תפעל לקידום ההמלצות שלהלן ותיזם תוכניות ניסיוניות חדשות ככל שיידרש. הוועדה תציג את עבודתה לממשלה תוך חצי שנה. במקביל, מוצע למנות צוות בין משרדי לבדיקת סוגיית המחסור בכוח אדם מיומן בתחום ההנדסה האזרחית.
רק 5.5% מבוגרי התיכון בישראל "ריאליים" ברמה מספקת הצוות הבין משרדי מצא כי בשנים האחרונות מספר מקבלי התואר האקדמי בתחומי הטכנולוגיה וההנדסה כמעט ולא השתנה, ועמד על כ-4,500 בשנה. מדובר בירידה לעומת השיא שנרשם בשנת 2004 - כ-5,500 בוגרים. בשנת 2009, מתוך שכבת גיל שכל כ-118 אלף בני 18, 6,500 בלבד ניגשו לבגרות במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות לימוד וקיבלו ציון של מעל 85 - כ-5.5% מהצעירים.
עוד נמצא כי בישראל ההכשרה בתעשיות עתירות הידע אינה מספקת, ואינה מותאמת דיו לשוק התזזיתי והדימני אליה היא מייעדת את בוגריה. זאת, בזכות תשתיות לא מתאימות, ומצרים ברמה שאינה גבוהה דיה, בשל העדר תמריצים מתאימים.
לחצי השכר מביאים להיצע משכורות ברמה אמריקנית גם כח האדם הקיים, לפי הדוח, אינו מנוצל באופן מיטבי. מאפייני תעשיית ההיי-טק הישראלית מקשים על נשים עם ילדים, עובדים מעל גיל 50, ערבים ואוכלוסיות נוספות, מלהשתלב ולהישאר בה.
עיקר המחסור בישראל מצוי בתחומי המחשבים (מדעי המחשב, הנדסת מחשבים והנדסת אלקטרוניקה). בתחומים אלו ישנו פעם משמעותי בין בוגרי האוניברסיטאות והמכללות (כ-4,500 בשנה) ובין קצב הגידול בכמות העובדים בתחומים אלו בענף ההיי-טק (כ-7,000). כלומר, נוצר גירעון של כ-2,500 מהנדסים. המשבר מביא לעליית שכר ניכרת בתחומים אלו עבור העובדים בתחום. 4 שנים לאחר סיום התואר, צפוי מהנדס מחשבים להרוויח כ-18 אלף שקל בממוצע, ובוגר הנדסת חשמל ירוויח 23 אלף שקל בממוצע. לשם השוואה, לאחר אותו פרק זמן ירוויח בוגר תואר במנהל עסקים כ-12 אלף שקל בממוצע, עורך דין ירוויח כ-10 אלף שקל בממוצע ובוגרי תארים בחינוך, בביולוגיה ובאמנויות יסתפקו ב-6,000 שקלים בלבד.
