מתרבים הסימנים לכך שההסכם שנחתם בשנת 2008 בין ש"ד לבין מי שהוצגה כגרושתו, היה למעשה דרך להברחת רכושו של ש"ד מפני נושיו. כך עולה מסיכום דיון בפרקליטות המדינה בעניינו של ש"ד, אשר התקיים בינואר 2011 והגיע לידי News1.
מטעם המדינה השתתפו בדיון פרקליט המדינה,
משה לדור; המשנים לפרקליט המדינה, שוקי למברגר ואורית סון; פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) דאז, אלה רובינק; סגנית ראש אגף החקירות והמודיעין דאז, תת-ניצב ורדה שחם; ויוני תדמור מפרקליטות מיסוי וכלכלה. את ש"ד, שלא השתתף בדיון, ייצגו עוה"ד אמנון יצחקניא ואילן סובל.
כפי שנחשף ב-News1, בני הזוג חתמו בשנת 2008 על הסכם ממון מעודכן, אשר העניק לבת-הזוג דירה בצפון תל אביב ועשרות יצירות אמנות יקרות-ערך, בשווי מוערך של מיליוני שקלים. אם אכן מדובר בהברחת נכסים, עשויות להיות לכך השלכות לא רק מבחינת דיני פשיטת הרגל - המתייחסים בחומרה רבה למעשה שכזה - אלא גם לעצם תוקפו של הסכם עד המדינה, המותנה בין היתר בכך שש"ד לא הסתיר מן המדינה שום רכוש המצוי בפועל בבעלותו.
סעיף 10 לסיכום הדיון אומר: "הוצע כי המדינה תקנה את דירת העד ולתת לו ולאשתו לחיות שם עד סוף ימיהם. ייתכן שנהושים יבקשו להגיע לכספים שהעד מבקש מהמדינה. מעורר קושי בשל המצב המשפטי בין ש"ד לרעייתו המיוצגת בנפרד". בסעיף זה מדובר במפורש על עד המדינה ואשתו, ועל כך שהם מתגוררים יחדיו - בניגוד למצג לפיו בני הזוג נפרדו, הדירה בצפון תל אביב שייכת לאישה בלבד וש"ד מתגורר אצל אחת מבנותיו.
באותו דיון מסרו לראשונה עורכי דינו של ש"ד על תביעה נוספת המתנהלת נגדו, כאשר
בנק הפועלים תבע ממנו 300,000 שקל ולא מוכן היה להגיע להסדר. יצחקניא אמר שהוא מוכן לוותר על התביעה האזרחית נגד היזם
הלל צ'רני, שכן "הוא לא יתבע את השוחד והפרויקט כבר לא רווחי". בסופו של דבר הוגשה התביעה, בסך 30 מיליון שקל, תוך שהמדינה מוותרת בשלב זה על תשלום האגרה בסך 700,000 שקל.
עוד עולה מהסיכום, כי אחד מנציגי המדינה הציע להכריז על ש"ד כפושט רגל, אך הוא התנגד לכך. יצחקניא וסובל אמרו שהם מבקשים להשתחרר מייצוגו לאור העומס שהתיק מטיל עליהם, ורמזו שהם מצפים שהמדינה תסייע - אם בייצוג ואם בתשלום שכרם: "לטענתם של עורכי הדין, מדובר על אינטרס של המדינה. הנושים מטרידים את העד ועורכי הדין סוגרים את התביעות ומגיעים להסדרים". יצחקניא ומשרדו ממשיכים לייצג את ש"ד.
