זמן סביר להכנת תוכנית אופציות לעובדים בחברת סטארט-אפ הוא שלושה חודשים. כך קובע לראשונה (יום ג', 28.8.12) שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, דורי ספיבק.
המהנדסים נאיל חדד וערן פלד הועסקו בשלהי העשור הקודם בידי חברת מוביליקום, המפתחת מודם אלחוטי להעברת מידע בקצבים גבוהים בין משתמשים ברשתות תקשורת אלחוטיות. על-פי ההסכם בין חדד לחברה, שנחתם באוגוסט 2008, קיבל חדד רק 3,850 שקל לחודש, ובתמורה הסכים לקבל בעתיד אופציות למניות בחברה. שנה לאחר מכן, לאחר שכל פניותיו של חדד בנושא הקצאת האופציות לא נענו, הוא התפטר.
חדד טען בתביעתו, כי מוביליקום הפרה את התחייבותה בנושא האופציות, וספיבק קיבל את טענתו. הוא מזכיר את הקביעה בחוק החוזים, לפיה יש לקיים בתוך זמן סביר חוזה שלא הוסכם על המועד לקיומו, וקובע שהזמן הסביר בנוגע להקצאת אופציות הוא שלושה חודשים.
"חובת תום הלב המוטלת על החברה חייבה אותה לעבור במהירות יחסית משלב ההמלצה (שאינה מחייבת בהכרח את דירקטוריון החברה) להקצות לנאיל אופציות, לשלב שבו הייתה אמורה להיות לנאיל 'ביד' תוכנית אופציות מפורטת ומאושרת על-ידי הדירקטוריון", אומר ספיבק. נימוק נוסף הוא חובתה של החברה לקבוע בתוך זמן סביר את מחיר המימוש של האופציות, כך שהעובד לא יהיה נתון באי-ודאות כספית משמעותית לגבי השקעתו העתידית. מוביליקום חויבה לשלם לחדד 255,000 שקל בשל הפרת הסכם העבודה, פיצויי פיטורין של 25,000 שקל, החזר הוצאות נסיעה של 4,000 שקל והוצאות של 20,000 שקל.
למסקנה דומה מגיע ספיבק בעניינו של פלד, לו הובטחו אופציות בהסכם שנחתם בספטמבר 2008 ואשר התפטר גם הוא באוגוסט 2009 בשל אי-מימוש ההתחייבות. מוביליקום חויבה לשלם לו פיצוי של 60,000 שקל והוצאות בסך 12,000 שקל. בית הדין דחה חלק מרכיבי תביעותיהם של חדד ופלד, ודחה את התביעות שכנגד שהגישה מוביליקום. חדד ופלד יוצגו בידי עו"ד רז בן-דור, ומוביליקום - בידי עו"ד סיגל קורן-הלדנברג.
