מחיר הנפט בדולרים היום נמוך ב-18 אחוז מהמחיר ביולי 2008. בגלל פיחות בשער החליפין של השקל, מחירה של חבית נפט בשקלים זהה היום למחיר חבית ביולי 2008. למרות זאת, ב-1 בספטמבר השנה מחירו של ליטר בנזין צפוי לעלות ל-8.20 שקלים, לעומת 7 שקלים ביולי 2008.
מחקר של מרכז טאוב המתפרסם היום (ד', 29.8.12) בדק את התהליך שהתרחש בארבע השנים האחרונות, ומצא כי מחיר הנפט כלל אינו קשור להתייקרות הבנזין בישראל.
הסיבות לגידול של 1.20 שקל במחיר ליטר בנזין הן כולן מתוצרת כחול-לבן. בזמן שמחיר הנפט ירד במונחים דולריים, המרווח שמקבלות חברות הזיקוק, ההובלה וההפצה בתוך ישראל גדל ב-34 אגורות לליטר, וממשלת ישראל הגדילה את המיסים המוטלים על ליטר בנזין ב-88 אגורות לעומת יולי 2008.
פרופ' דן בן-דוד, מעורכי המחקר, מצא שהמיסים על הבנזין בישראל גבוהים מהמיסים בכשלושה רבעים מהמדינות המערביות הנכללות בהשוואה.
כאשר לוקחים בחשבון את הפערים בהכנסות לנפש במדינות השונות, מתברר שהמס הממוצע על הבנזין במדינות אלה היה נמוך ב-35 אחוז מהמס בישראל. למעשה, כאשר המס בישראל מתוקנן לפי פערים בהכנסות, הוא היה גבוה מהמס ב-19 מתוך 21 המדינות האחרות.
לדברי דן בן-דוד, "רק המיסים על ליטר בנזין בישראל (4.01 שקל) היו גבוהים מסך העלות של ליטר בנזין לצרכן האמריקני (3.57 שקל) ב-2011".
מס הבלו - ירד זמנית במחאה ההחברתית, אך שב לעלות לאחר מכן המחקר של מרכז טאוב מוצא שמס הבלו, שעמד על כ-2.50 שקל (במחירי 2010), היה יציב יחסית - וגבוה במידה ניכרת ממחירי הנפט שעלו בתלילות - בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים. ממשלת ישראל לא ניסתה למתן את העליות הניכרות במחירי הנפט על-ידי הורדת מיסים ולו במעט. למעשה, תכונות המע"מ (המוטל באופן יחסי) פעלו בכיוון ההפוך: ככל שעלה מחיר הנפט, כך גדלו תקבולי הממשלה מגביית מע"מ על הבנזין - מה שהבטיח שסך המיסים על הבנזין תמיד היה גבוה ממחיר הנפט, גם כאשר מחירי הנפט היו בשיאם.
למרבה האירוניה, אף שמס הבלו הושאר ללא שינוי כאשר מחירי הנפט עלו, הוא לא נשאר קבוע כאשר מחירי הנפט החלו לרדת במחצית השנייה של 2008. ממשלת ישראל העלתה את מס הבלו בעשרה אחוזים במאי 2009, מה שהניב גידול בהכנסות המדינה גם מהמע"מ המוטל על המס.
בתגובה למחאות קיץ 2011, החליטה הממשלה להוריד את הבלו בעשרה אחוזים עד יעבור זעם. כעבור חודשיים, באוקטובר 2011, הבלו שוב הועלה - ל-2.83 שקלים לליטר (במחירי 2010).
לפי המחקר של מרכז טאוב, ב-14 השנים האחרונות (מאז ינואר 1998), סך המיסים על ליטר בנזין עלו ב-21 אחוז לאחר ניכוי האינפלציה - עם גידול של 12 אחוז (במונחים ריאליים) בתקבולים ממס הבלו וגידול ריאלי של 56 אחוז בתקבולי הממשלה מהמע"מ.
אז מה עושים עם כל המיסים האלה? ממשלות יכולות להיעזר במיסים על הבנזין ככלי לעידוד הציבור להשתמש בתחבורה ציבורית לעומת כלי רכב, אך בניגוד למדינות אחרות, שקיימות בהן חלופות מסילתיות רבות, הפיגור בהשקעות בנושא זה בישראל, שנמשך עשורים, הניב מחסור משמעותי בחלופות כאלה. כתוצאה מכך, מספר כלי הרכב לנפש גדל ב-49 אחוז מאז 1990 והצפיפות על הכבישים עלתה ב-70 אחוז באותה תקופה. לפי פרופ' בן-דוד, "בהיעדר חלופות תחבורתיות משמעותיות בישראל, מיסים על הבנזין לא יכולים להוות כלי משמעותי להקטנת השימוש בכלי רכב - והעלאתם גורמת בעיקר לסבל האוכלוסיה".