באי-כוחו של
אביגדור קלנר, מנאשמי פרשת
הולילנד, טוענים שאין מקום לכלול את ש"ד בתוכנית להגנת עדים, שכן אין כל איום עליו במסגרת עדותו. עם זאת, עורכי הדין
איתן מעוז ו
קרן קורן אינם מבקשים (8.8.12) להוציא את ש"ד מהתוכנית, אלא לדון שוב בחיסיון על חלק מן הפרטים בהסכם עימו.
התוכנית להגנת עדים מעניקה לש"ד הגנה צמודה, כולל בבית המשפט, במסגרת תוכנית אבטחה שפרטיה חסויים. המדינה טוענת, כי אין היא יכולה לגלות את כל הפרטים הכספיים של ההסכם עם ש"ד, משום שבהיותו עד מאוים - חל חיסיון על-פי החוק על מקצת הפרטים. לאור זאת טוענים מעוז וקורן, כי "אין ולא הייתה כל תשתית להכליל את עד המדינה במסגרת התוכנית להגנה על עדים, ולכן אין כל תוקף לחסיון ההסדרים שנעשו עימו על-מנת לזכות בעדותו".
לדברי מעוז וקורן, החוק להגנת עדים חל על מי שלהערכת המשטרה נתון או עלול להיות נתון לאיומים "בקשר עם היותו עד". במקרה של ש"ד, הם אומרים, המדינה עצמה אומרת שהאיומים נובעים מענייניו האזרחיים ובראשם חובותיו לנושים שונים, ובהם גורמים בשוק האפור - איומים שהיו מושמעים בין אם היה מעיד ובין אם לא היה מעיד במשפט הולילנד.
"דבר שבשגרה הוא שעדים המופיעים בפני בית המשפט הם עדים הנתונים ללחצים שונים, ולעיתים אף מאוימים", מוסיפים מעוז וקורן. "איש בפרקליטות אינו מעלה על דעתו להכליל עדים אלה במסגרת התוכנית להגנה על עדים רק כדי שעדותם בבית המשפט תהיה נטולת לחצים". לדבריהם, מאחר שש"ד עצמו הודה שהוא "משתמש בשקרים, זיופים ואיומים בכדי לזכות בטובות הנאה כספיות", יש חשיבות רבה לחשיפת כל טובות ההנאה שניתנו לו.
בסיום הבקשה מציעים מעוז וקורן, כי השופט
דוד רוזן יעיין לבדו בהחלטת המשטרה בעניין היותו של ש"ד "עד מאוים", ויבחן האם היא נתנה את דעתה למגבלה החוקית לפיה חייב להיות קשר בין האיומים לבין העדות לצורך התוכנית להגנת עדים.
