"ככלל התערבות בית משפט זה בשיקול דעתן של רשויות התביעה מצומצמת, לרבות בכל הנוגע לגיבוש הסדרי טיעון, ובפרט כשאלה נובעים משאלות של דיות הראיות בתיק מסוים". כך אומר (יום ה', 30.8.12) שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, בהסכמת השופטים
יורם דנציגר ו
צבי זילברטל.
בג"ץ דחה עתירה שהגישו אלמנתו ובניו של סלאח עבאס נגד הסדר הטיעון אליו הגיעה המדינה עם שלושת הנאשמים ברצח עבאס. על-פי ההסדר, נאשם אחד יורשע ברצח בנסיבות של עונש מופחת (דהיינו: עד מאסר עולם אך לא מאסר עולם חובה), אם כי המדינה תבקש לגזור עליו מאסר עולם. שני האחרים, שהם קטינים, יורשעו בסיוע לרצח ובחבלה מחמירה. העותרים טענו, באמצעות עו"ד פתחי שחאדה, כי בחומר הראיות יש תשתית מספקת להרשעת כל השלושה ברצח, וכי ההסדר נוגד את האינטרס הציבורי.
המדינה טענה, באמצעות עו"ד מוריה פרימן, כי קיימים קשיים ראייתיים בתיק, ובכלל שאלת זיהויים של נאשמים 2 ו-3 ומידע מודיעיני המצביע על ביצוע הרצח בידי אחרים. לגבי נאשם 1 נטען, כי קיימות חוות דעת רפואיות - כולל מטעם המדינה - לפיהן הוא סובל מהפרעה נפשית חמורה. לבסוף טענה המדינה, כי ההסדר גובש בעקבות הערות ההרכב הדן בתיק, וכי לבית המשפט המחוזי שמורה הזכות שלא לאשרו.
רובינשטיין אומר, כי די היה בכך שהנאשמים לא צורפו כמשיבים כדי לדחות את העתירה, ובכל מקרה - התערבותו של בג"ץ במקרים אלו היא נדירה מאוד. רובינשטיין חוזר בהסכמה על דברי השופט דאז
אדמונד לוי: "התערבותו של בית משפט זה בהחלטותיהם של גורמי התביעה אינה דבר שבשגרה, והיא תיעשה רק באותם מקרים בהם ברור על-פני הדברים כי אלו נתקבלו תוך חריגה מסמכות או שנפל בהן פגם קיצוני המצדיק את ביטולן... זאת, בין היתר, הואיל וההתערבות עלולה לפגוע הן בציפיותיו הסבירות של הנאשם, והן באמון הציבור במערכת אכיפת החוק".
כמו-כן, מסכים רובינשטיין עם דבריו של השופט
עוזי פוגלמן, לפיהם בהגיעו להסדר טיעון "רשאי התובע להתחשב, בין היתר, בקשיים ראייתיים הקיימים בחומר הראיות הלכאורי שבתיק, ובהשפעתם על הסיכויים הלכאוריים להרשעה או לזיכוי אלמלא ההסדר.. הערכה זו מסורה - בראש וראשונה, לשיקול דעתן של רשויות התביעה, ומידת התערבותו של בית משפט זה, בסוגיה זו בפרט, ובהחלטה להגיע לידי הסדר טיעון בכלל, היא מוגבלת". רובינשטיין מוסיף: "דברים אלה מושתתים על השכל הישר, שהרי ככלל לא יעשה עצמו בית משפט פרקליטות ב', או משטרה ב'".
