הסוכנות המרכזית לביון של ארצות-הברית סירבה בסוף 1999 לשלם לקבוצת מחתרת אפגנית חמישה מיליון דולר, שהכריז ממשל קלינטון על ראשו של
אוסאמה בן-לאדן, תמורת חיסולו - טוען אדם, שהיה קולונל בביון הפולני במשטר הקומוניסטי, ותיווך בין הסוכנות האמריקנית לבין הקבוצה האפגנית.
בספר, שפרסם בפולין לפני כחודשיים, וטרם תורגם לאנגלית, מספר הסוכן הפולני אלכסנדר מקובסקי, כי קבוצה אפגנית בראשות אחמד שאה מסעוד - ממתנגדי בן-לאדן - דיווחה על מקומות מגוריו של בן-לאדן בעיר קנדהאר בדרום אפגניסטן, ששימשה מרכז שלטוני של טליבאן, על מקומות המפגש שלו, על אמצעי התחבורה שהוא משתמש בהם ועל אורחות חייו. הם הציעו להשתמש במכונית תופת כדי לחסלו.
בארבעה-עשר באוקטובר 1999 טס הסוכן האמריקני "ג'ים" לווארשה, ומסר לקבוצת מסעוד את התשובה השלילית של הסוכנות לביון. "בשום פנים אין לנו רישיון להרוג", אמר "ג'ים".
"ג'ים" דחה גם את האפשרות שהקבוצה תחסל את בן-לאדן באמצעים אחרים, כיוון שארצות-הברית מעוניינת לתופסו חי, ופועלת רק במסגרת החוק האמריקני.
מקובסקי טוען, שהמידע, שהביאה הקבוצה האפגנית, אומת לחלוטין, ובין-לאדן הגיע לקנדהאר, לפי לוח הזמנים, שמסרה קבוצת מסעוד.
עוד טוען מקובסקי, כי משנת 1999 דיווחו גורמים לסוכנות האמריקנית לביון, כי אל-קאעידה מתכנן לפגוע בספינות מלחמה אמריקניות במפרץ הפרסי, אך התעלמו מכך. והתוצאה - הפיגוע במשחתת קול, ששבעה-עשר אנשי צוותה נהרגו בו, באוקטובר 2000. הסוכנות האמריקנית התעלמה מהדיווחים "המעניינים", וטענה, באמצע שנת 2000, שתקיפה כזו אינה אפשרית.
לא נשק, אבל הדפסת כסף בשנת 1997 יצר מסעוד, ראש הקבוצה האפגנית, מגע עם מקובסקי, שעסק אז במכירת נשק ואמצעי לחימה. מקובסקי פגש אותו בעמק פנג'שיר בצפון אפגניסטן, במסגרת מאמציו לשווק לנשק. בקשותיו של מסעוד נבדקו גם על-ידי הסוכנות האמריקנית לביון.
האמריקנים לא היו מעוניינים במסעוד, ולא אישרו לפולנים למכור לו נשק, אך אישרו למכור לו ציוד למיקוש, ולהדפיס בפולין כסף אפגני עבורו.
היחסים בין מקובסקי לבין מסעוד העמיקו עם השנים, ובאמצעותם הגיע אליו מידע רב על בן-לאדן. לדברי מקובסקי, עקבה קבוצת מסעוד במשך כשנה אחר רב-המחבלים, והעבירה את המידע לביון הפולני, שהעבירו לסוכנות האמריקנית. האמריקנים החזירו "טונות" של שאלות, אך לא עשו דבר עם שפע המידע, מספר מקובסקי. העובדה, שמקובסקי קישר ביניהם לאמריקנים, העלתה את ערכו בעיני קבוצת מסעוד.
מסעוד נפגע מהיחס האמריקני, ולא מסר להם את כל המידע, שליקט על הפיגוע המתוכנן באחד-עשר בספטמבר, טוען מקובסקי. ביוני 2000 חשש מסעוד, שאם יהרגו את בין-לאדן, או יתפסוהו, ישתפו האמריקנים פעולה עם טליבאן, אויביו. לכן, מנע מהאמריקנים כל מידע, שאספו אנשיו, ולא דיווח להם על התכנונים לאירוע הטרור. "מסעוד אִפשר לפיגוע להתקיים", טוען מקובסקי, ולא שם לב, שמתכננים להורגו.
מסעוד חוסל בתחילת ספטמבר 2001, ממש ערב הפיגוע במגדלי התאומים. "גם הטובים במרגלים עושים טעויות בהערכת מידע", מסכם מקובסקי את הטרגדיה.
גימלאי הסוכנות האמריקנית, שהיו אחראים למעקב אחרי בן-לאדן באותן השנים, טוענים, שאינם מכירים את מקובסקי כלל.
נחשף ואם תרים אחר מידע חדש בפרשת חיסול בן-לאדן - הרי המקור הטוב ביותר הוא הספר החדש, "אין יום קל" למאט ביסונֶטי - לוחם לשעבר בצוות 6 של הקומנדו הימי האמריקני, שחיסל את המנוול בביתו, בעיר הצבאית אבוטאבאד בפקיסטן, במאי 2011.
עוד בטרם יצא לאור בהוצאת פינגווין, כבר נמצא הספר של ביסונטי בראש רשימת רבי-המכר של רשתות החנויות בארנס אנד נובל ו
אמזון. במקביל, הוא חומר קריאה לוהט במודיעין של מפקדת הכוחות המיוחדים האמריקניים, במבצעים של הפיקוד וגם בלשכת המפקד.
אדמירל ביל קרייוון - מפקד הפיקוד, איש הקומנדו הימי האמריקני בעצמו, שעמד בראש הפעולה לחיסול רב-המחבלים - רותח מזעם על הפרסומים הרבים על הפעולה בפרט ועל הכוחות המיוחדים בכלל. אדמירל מקרייוון סבור, שהפרסומים מזיקים, וחושפים מידע מודיעיני, אמצעים ושיטות לחימה.
"סתמו את הפה!" הורה האדמירל לאנשיו בהודעה, ששלח אליהם בדואר אלקטרוני.
את האדמירל מרגיזים במיוחד המשקרים על-מנת להגדיל את מכירת ספריהם/סרטיהם על הפעולה. לפני כמה חודשים הוא טרח לצאת מגדרו, ודוברו הודיע, כי כל שנכתב בספר, "המטרה ג'ירונימו" לצ'אק פאריר - לוחם לשעבר בכוחות המיוחדים, שתיאר כביכול את הפשיטה לחיסול אוסאמה בין לאדן, הוא שקר מוחלט, ו"כך לא התנהלו הדברים!"
לוטננט בדימוס פאריר טען, שבן-לאדן חוסל תוך תשעים שניות מאז שחדרו אנשי הכוחות המיוחדים לביתו המבוצר בפקיסטן. לדבריו, מסר הבית הלבן תיאור שקרי של האירוע, כדי להפיק רווחים פוליטיים על חשבון הלוחמים, תוך חשיפת מידע ומקורות מודיעין.
"מעולם לא טענו, שספר מסוים הנו שקר", אמר קולונל טים נאי, דובר פיקוד הכוחות המיוחדים, "כלומר, הספר הזה עבר כל גבול". לדבריו, לפאריר לא היה שום קשר לצוותים, שהיו מעורבים בפעולה ובהכנות אליה, וכי פיקוד הכוחות המיוחדים לא יחקור מה מקורות המידע לספר המפוקפק.
לעומת זה, קוראים אנשיו של אדמירל מקרייוון בקפידה את ספרו של ביסונטי, שלא הוגש לביקורתם המוקדמת. האדמירל התריע, כי ישקול להעמיד לדין איש כוחות מיוחדים - בהווה ובעבר - שיחשוף מידע רגיש.
ביסונטי נמצא בין הפטיש לסדן. מצד אחד - מפקדו לשעבר כועס מאוד. למרות שהסווה את שמו, וחתם על הספר כ"מארק אוֹוֶן" - חשפה התקשורת האמריקנית את זהותו לאחר שרשת הטלוויזיה פוקס חשפה, כי מארק אוון הוא מאט ביסונטי. אל-קאעידה, בתגובה, הוציא גזר-דין מוות על ביסונטי, ופרסם את תמונתו באתר האינטרנט שחל הארגון.
אין ספק, ביסונטי נמצא במצב עדין כתוצאה מחשיפתו. כזכור, הופל המסוק, שהוביל את צוות 6 לפעולת חילוץ באפגניסטן, בירי טיל נ"מ כמה שבועות אחרי חיסול בן-לאדן, וכל אנשי הצוות, שהיו בדרכם מפעולות חיפוש והצלה, נהרגו. היו שסברו, שאל-קאעידה טמן מארב מתוחכם לצוות החיסול.
מכל מקום, מיד אחרי הפעולה, ביקשו הבית הלבן והפנטגון מהתקשורת האמריקנית לא לנסות לחשוף את זהותם של אנשי הצוות - למען ביטחון הלוחמים ולמען ביטחון משפחותיהם.
פוליטיזציה אדמירל מקרייון גם כועס על אנשיו - בהווה ובעבר - שמערבים את הכוחות המיוחדים בביקורתם הפוליטית על הנשיא
ברק אובמה. לדבריו, זה דבר בלתי-נסבל לחלוטין. הקומנדו הימי האמריקני הוא גוף אמריקני - קובע האדמירל - ולא גוף פוליטי, ואסור לנצל אותו, או את השירות בו לעשיית הון פוליטי, סבור האדמירל.
לפני כמה חודשים האשימו דוברים של הרפובליקנים - ובראשם סנאטור ג'ון מקיין מאריזונה - כי הנשיא אובמה משתמש בהישגים הצבאיים של ארצות-הברית לקידום מסע הבחירות שלו. מקיין האשים, כי הפרסומים על המבצעים המיוחדים ועל לוחמה התקפית בתחום הסייבר באירן היו מופקרים לחלוטין, ומניעיהם פוליטיים לחלוטין.
ביסונטי מצטרף למאשימים את הבית הלבן בהפצת שקרים על פעולת החיסול. לדבריו, היה בצמד, שירה בראשו של רב-המחבלים מיד כשראו אותו, ואז נכנסו לביתו, וביצעו וידוא הריגה. דבריו מעלים ספק האם נשמרה הפקודה האמריקנית, שקובעת, שאסור לחסל אדם שאינו מתנגד בנשק למעצרו. הממשל טען, שבן-לאדן נורה כיוון שחששו, שהוא עומד להשתמש בנשק הרב, המוסתר בדירתו.
מאות מחבלים בדרג בינוני ומטה חוסלו בהיתקלויות עם חוליות של הכוחות המיוחדים האמריקניים בעירק, בפקיסטן ובאפגניסטן. אך מרבית החיסולים בתקופה האחרונה - ובעיקר של בכירי המחבלים - הנם באמצעות כטב"מים - כלי-טיס בלתי-מאוישים, המצוידים במערכות מיוצבות לתצפית, במערכות ממוחשבות ובאמצעי-לחימה מדויקים. ארצות-הברית חיסלה בצורה זו כשמונים מבכירי אל-קאעידה בעירק, באפגניסטן, בפקיסטן, באפריקה ובתימן - גם מחוץ לזירות הלחימה. בכך חיסול בין-לאדן במגע פיסי של חוליית לוחמים עמו הנו חריג מעניין בחיסולים האמריקניים.
ביסונטי מתאר בספרו את שגרת חייהם של הכוחות המיוחדים. לדבריו, הכוח התאמן להיתקלות באש בשטח בנוי, והוקצו לו אך שניות מעטות לתפוס את רב-המחבלים, או להורגו. לא הותירו ללוחמים שום מרווח לטעות. במבצע עצמו הגיעו הלוחמים מגע עם בין-לאדן רק חמש-עשרה דקות לאחר תחילת הקרב הרועש - די זמן ללבוש חגורת-נפץ, או להתחמש. בן-לאדן א הספיק ליטול את נשקו, טוען ביסונטי, שמספר שהיה מאחורי הלוחם, שירה בארכי-טרוריסט ברובה עם משתיק-קול. הם ראו אדם במסדרון האפל, וירו בו. האיש התכופף, לדבריו, לחדר השינה, והם סברו, שהוא נוטל נשק. הלוחמים דהרו בעקבותיו, ומצאו אותו שוכב על הרצפה תוך שלולית דם וחור בראשו, כששתי נשים ייללו על גופתו. הלוחמים ניקו את הדם, וזיהו את רב-המחבלים. אז פינו את הנשים מהחדר, וביצעו וידוא הריגה. בחיפוש בחדר מצאו שני כלי-נשק מוסלקים.
ביסנטי מציין, כי בתדרוך בידי פרקליט של הממשל ערב היציאה למבצע נאמר לצוות 6 במפורש, שמטרתם אינם להרוג את בן-לאדן. אם לא יהווה סכנה, יש לעוצרו, קבע הפרקליט.
ביסונטי מספר, כי חבריו לקומנדו הימי האמריקני לא אהדו את הנשיא אובמה, וכעסו, שחיסול בן-לאדן יגרום לבוחרים לבחור בו מחדש. עם זאת, העריכו את החלטתו לאשר את הפעולה.
ביסונטי מכחיש, כי היו לו מניעים פוליטיים בכתיבת הספר, ועיתוי ההוצאה לאור לא נקבע עקב הבחירות הקרבות בארצות-הברית. לדבריו, רצה לעשות משהו לרגל יום השנה לפיגוע במגדלי התאומים.
בפנטגון ובסוכנות לביון בוחנים את "אין יום קל". ביסונטי מסר, כי לא חשף שום מידע מסווג, או רגיש, שיכול לפגוע בביטון הלאומי של ארצות-הברית.
