המדינה לעליון: לאסור שידור "כלבוטק" על ש"ד

פרקליטות המדינה מבקשת (יום ד', 5.9.12) מבית המשפט העליון לאסור על פרסום הכתבה ב"כלבוטק" בעניינו של עד המדינה במשפט הולילנד, ש"ד. המדינה ערערה לעליון על דחיית בקשתה בנושא בידי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן. הדיון בערעור יתקיים מחר (יום ה', 6.9.12) בשעה 15:30, שעות אחדות לפני השידור המתוכנן, בפני השופטת אסתר חיות. לדברי המדינה, יש לאזן בין חופש הביטוי לבין תקינות ההליך המשפטי, והיא סבורה "כי אי-הרחבת צו איסור הפרסום מפרה את האיזון בין שני עקרונות-על אלו, ומעלה חשש כי עד המדינה יתקשה למסור עדות באופן חופשי וללא הפרעה". הפרקליטות מוסיפה: "לא יכולה להיות מחלוקת, כי עדות מסוג זה, ודאי בשים לב לנסיבותיו האישיות של עד המדינה - גוזלות תעצומות נפש רבות ומחייבת התמסרות, בזמן העדות ולאחריה . וכאשר, דווקא בימים אלו, עומד העד בפני פרסומים חסרי תקדים בהיקפם, בתדירותם ובעוצמתם, הרי שהאתגר המוצב לעד המדינה קשה שבעתיים. במקום לעסוק בפרטי עדותו המורכבת, אנוס עד המדינה לעסוק בפרסומים רבים בכלי תקשורת מרכזיים בישראל, בתחומים שונים, ובהתגוננות מפני האמור בהם. בהינתן עובדות אלו הרי שהימנעות בית המשפט קמא מלהעניק סעד אשר בכוחו להבטיח לעד המדינה - ולוּ לתקופת העדות - סביבה שקטה ואורח חיים סביר כדי שלא תיגרם הפרעה לעדות - שגויה. "...בפרסומים חוזרים ונשנים אודות עניינים שונים הקשורים לעד המדינה (גם אם אינם מתייחסים לפרשיות נשוא כתב האישום) - מקומות בהם שהה, עסקות שביצע, אנשים שפגש, מקומות עבודה בהם הועסק - מרחיבים עוד יותר את מעגל האנשים אשר בכוחם לגלות את זהותו של עד המדינה. כל פרט ופרט שנחשף (ובוודאי מכלול הפרטים) - מכרסם עוד ועוד מהחלטת בית המשפט המחוזי לאסור את פרסום שמו, ומכרסם עוד מהיקפה של אותה 'סביבה שקטה ובטוחה' המאפשרת את עדות עד המדינה ללא הפרעה".

דחייה רק עד סיום העדות

המדינה מדגישה, כי היא אינה מבקשת פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי, אלא רק לדחות את שידור הכתבה עד לסיום עדותו של ש"ד. לדבריה, "אשר לעוצמת החשש לפגיעה בהליך השיפוטי - דומה כי הדברים אינם צריכים הבהרה. עד המדינה מנסה לקיים שגרת חיים, לו ולבני משפחתו. שגרת חיים זו נחוצה לו לשם קיום האפשרות להעיד באופן חופשי - ובכך להגשים את עיקרון העל של תקינות ההליך המשפטי. אלא שדווקא בתקופה הלוחצת ביותר והמתישה ביותר, הוא מרגיש רדוף על-ידי פרסומים רבים בכלי התקשורת, אשר מחטטים בחייו, דולים פרטים מעברו ומעלים טענות מטענות שונות המערערות עוד יותר את מצבו". עוד טוענת הפרקליטות, כי רוזן שגה כאשר ייחס לחובתה את העובדה שעד כה לא ביקשה לאסור על פרסומים בעניינו של ש"ד. לדבריה, דווקא עובדה זו מוכיחה עד כמה היא רגישה לחופש הביטוי, ובכל מקרה - ריבוי הפרסומים אינו מצדיק את המשכם. המדינה מוסיפה: "אכן, ייתכן כי פרסום הכתבות אינו עונה על כל תג ופסיק בהגדרה המשפטית של האיסור הפלילי להטריד עד (סעיף 249 לחוק העונשין). עם זאת, ברי כי העד חווה מסכת לחצים חסרת תקדים, אשר בכוחה לפגוע בשלוות חייו של כל אדם. וכאשר מסכת לחצים זו גוברת דווקא בעיתוי הרגיש הזה, שומה על בית המשפט לקטוע את מסכת הלחצים ולאפשר את התנהלותו התקינה של ההליך".

נוחותו של העד אינה גוברת

בתגובה אומרים פרקליטיהם של אורי לופוליאנסקי ושולה זקן - עוה"ד עמוס ון-אמדן, שלומית הראל-שוורץ, עופר ברטל ודב גלעד-כהן - כי המדינה נקטה בהליך פגום מבחינה משפטית, והעובדה שלא עשתה דבר לאחר הפרסום הדומה בידיעות אחרונות אומרת "דרשני". עוד הם טוענים: "דומה שברור כי טעמה האמיתי של הבקשה הוא אך ורק בתחושות חוסר הנוחות של עד המדינה על חשיפת צפונותיו ופניו האמיתיות; ברור ששיקול זה, שמשקלו בכל הכבוד אינו משמעותי, נדחה באופן מוחלט מפני 'חופש העיתונות' כמו גם מפני עיקרון 'פומביות הדיון'. הניסיון להלביש את חוסר הנוחות האמור של העד בכסות של 'חשש לתקינות ההליך המשפטי' צורם במובנים רבים, כשהבולט שבהם נעוץ בכך שבכירים שונים במערכת התביעה – לא פעם הבכירים ביותר - התבטאו לא פעם ולא פעמיים בהתבטאויות פומביות חריפות ביותר בכלי תקשורת רבי תפוצה נגד נאשמים, שעה שההליכים נגד אלה היו עדיין תלויים ועומדים. "היענות לערעור - בנסיבות העניין - תסיג אחור עקרונות יסוד שנחרתו בפסיקת ביהמ"ש העליון במשך עשרות שנים ותשנה לרעה באופן דרמטי את טיבו של המשטר הדמוקרטי בישראל. לסיום ראוי להזכיר את חוסר השוויון הזועק לשמים שמבקשת המערערת לקבוע שכן בעוד כל אמירה של עד המדינה נגד הנאשמים או מי מהם זוכה לתהודה תקשורתית עצומה, אסור לעיתונות לנהוג בו באותו אופן".