משרד התמ"ת ישלם 8,000 שקל לחברה ובעליה אשר הואשמו שלא לצורך בהעסקת
עובדים זרים ללא חוזים. שופט בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע,
יוסף יוספי, קבע (יום א', 9.9.11), כי לא היה מקום מלכתחילה להגשת כתב האישום וכי ניהול ההליך מצד המדינה היה רשלני.
ביוני 2004 ערכו מפקחי משרד התמ"ת ביקורת בחברת סופר נירוסטה באשקלון וקבעו, כי היא מעסיקה בעבודות רתכות חמישה עובדים זרים בלא שיהיו להם חוזי עבודה כדין. המנכ"ל סלומון ממן אמר למפקחים שהעובדים מועסקים באמצעות חברת כוח-אדם והיא אשר חתמה על החוזים איתם. כאשר נשאל אם יש לו חוזים, השיב בשלילה. אך המפקחים רשמו רק את החלק האחרון של דבריו, התעלמו לחלוטין מהחלק הראשון של דבריו. אחרי הביקורת פנה ממן לחברת כוח האדם, שם התברר לו שלמעשה הוא שחתם על החוזה עם העובדים. ממן העביר את החוזים לידי משרד התמ"ת, אך למרות זאת הודיע המשרד לסופר נירוסטה שהוא מטיל עליה קנס מינהלי. החברה וממן ביקשו לבטל את הקנס, ולאחר ארבעה חודשים נדחתה בקשתם והם ביקשו להישפט.
יוספי זיכה את הנאשמים מכל אשמה, והם ביקשו לפסוק להם הוצאות. לאחר שהוא מנתח את האירועים ומצטט מתוך פסק דינו, אומר יוספי: "בטרם הוגש כתב האישום, היו בידי התביעה חוזי ההעסקה; ולמרות זאת הוגש כתב אישום, והאישום היחיד בו היה העסקת עובדים ללא חוזי העסקה. אין ספק, כי תובע סביר, אשר הוגשו לו חוזי העסקה, היה צריך לסבור כי לא קיים צפי להרשעת הנאשמים. הגשת כתב אישום בנסיבות כאלה מלמדת על אי- סבירות בולט, ועל היעדר זהירות ראויה בהתנהלות התביעה. המאשימה קיבלה את החוזים מן הנאשמים מספר פעמים, לא הגיבה, ולאחר 5 וחצי שנים הגישה כתב אישום בגין העסקת עובדים ללא חוזים. במהלך תקופה ארוכה זו, לא ביצעה המאשימה כל חקירה או בדיקה, והמפקחים מטעמה אפילו לא ידעו על קיום החוזים".
יוספי ממשיך: "המאשימה חזרה וטענה, כי הנאשמים הודו כי לא היו קיימים חוזי עבודה, וכי על כך היא הסתמכה בהגישה את כתב האישום. טענה זו יש לדחות. כפי שפורט בהכרעת הדין, הרישום שערכה המאשימה ביחס לביקורת שנערכה לא שיקף את דברי הנאשמים, מאחר שנתונים מהותיים שמסרו הנאשמים לחוקרי המאשימה לא נרשמו. לו נרשמו הדברים במלואם, היה עולה כי קיימים חוזי העסקה. לפיכך, לא היה מקום לטעון כי הנאשמים הודו באי קיומם של חוזי עבודה. בנוסף, כפי שנקבע בהכרעת הדין, חוזי ההעסקה הומצאו למאשימה לאחר הביקורת שנערכה, ולא היה מקום להתעלם מהם ולהיצמד לאותה אמירה של נאשם 2, ממנה עלה כביכול שלא היו חוזים".
