120 אסירים מוחזקים בתנאי הפרדה בבתי הכלא, חלקם במשך חודשים ואף שנים. משמעות ההפרדה היא שהאסיר מצוי בחוסר מעש בתאו 23 שעות ביממה, בתנאי מחיה בלתי אנושיים וקשים מנשוא, וללא נגישות אמיתית לפעילויות טיפול, שיקום, תעסוקה, חינוך ופנאי. כך אומרת (יום ד', 12.9.12) הסניגוריה הציבורית בדוח על מצבם של אסירים אלו.
לדברי הסניגוריה הציבורית, "אמצעי ההפרדה ננקט בישראל באופן בלתי מידתי ובניגוד להנחייתו הברורה של המחוקק לפיה הפרדה תינקט כאמצעי אחרון בלבד, ובאין מוצא אחר. בשב"ס ננקטת גישה מופרזת של הפרדת אסירים, המתעלמת מתוצאותיה הקשות של ההפרדה ומהתנאים הפיזיים הקשים הנלווים אליה. גישה זו מתבטאת, בין היתר, במחסור בפתרונות חלופיים להחזקה בהפרדה וביד קלה על הדק ההפרדה".
הסניגוריה מוסיפה: "בהעדר שילוב של אסירי הפרדה במסגרות טיפוליות ושיקומיות מיטיבות, הולכים ומתעצמים הנזקים שנגרמים לאסיר בשל בידודו המתמשך. למעשה, הניסיון לפתור באמצעות הפרדת האסיר בעיות מסוימות, כגון שמירה על ביטחון בתי הסוהר ועל שלומם של האסירים, יוצר בעיה חדשה, רחבה ומדאיגה לא פחות. להחזקה בהפרדה השלכות חמורות על מצבו הגופני והנפשי של האסיר ועל יחסו לסביבתו, תוך סיכון להגברת פוטנציאל האלימות הנשקף ממנו. לפיכך, מדיניות ההפרדה הנהוגה כיום בשב"ס צריכה להדאיג את הציבור בכללותו".
ליקויים בזמינות טיפול סוציאלי ורפואי בתשעה מתקנים בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת 2011, נמצאו ליקויים חמורים באגפי ההפרדה. ליקויים אלה נוגעים, בין היתר, לתנאי כליאה פיזיים בלתי אנושיים וקשים מנשוא; למחסור בולט ומטריד בזמינותם של טיפול סוציאלי ורפואי ובמסגרות שיקום, תעסוקה, חינוך ופנאי; להחזקת חולי נפש ואסירים הסובלים מלקויות נפשיות חמורות בהפרדה תחת השמתם באגפים ייעודיים מתאימים למצבם; ולפגמים במתן האפשרות לשוחח בטלפון ולצאת לטיול יומי בחצר.
לדעת הסניגוריה הציבורית, תנאי הכליאה הפיזיים באגפי ההפרדה צריכים להיות טובים יותר מהתנאים באגפים הרגילים, כדי לצמצם את ההשלכות הקשות של ההפרדה על הבריאות הגופנית והנפשית של האסירים. בנוסף, יש לשים דגש מיוחד על הנגשת טיפול נפשי וסוציאלי מתאים, פעילויות שיקום, תעסוקה, חינוך ופנאי, אשר יאפשרו שמירה על שלומו של האסיר הנמצא בהפרדה, ייצרו בעבורו הזדמנות להעביר את זמנו באופן חיובי ויסייעו לו להשתלב בהמשך באגף רגיל.
חרף הוראות המחוקק, נמצאו ליקויים רבים וחמורים בכל הקשור למחסור בטיפול סוציאלי ושיקומי ראוי לאסירי הפרדה. במקרים רבים, גם כשהטיפול ניתן, הדבר נעשה בתנאים בלתי ראויים, שאינם מכבדים את האסיר ואינם מאפשרים התייחסות טיפולית ממשית. עוד נמצא מחסור חמור בפעילויות תעסוקה, חינוך ופנאי. בנוסף, נמצא מחסור בטיפול רפואי זמין, ובמיוחד מחסור במעקב פסיכיאטרי ראוי אשר נודעת לו חשיבות מיוחדת אצל אסירי ההפרדה, שהרי פוטנציאל הפגיעה הנפשית בהם כתוצאה מההפרדה גדול במיוחד.
קטינים בהפרדה - כמו עינויים במתקני הכליאה מוחזקים בהפרדה אסירים חולי נפש או כאלו הסובלים מהפרעות נפשיות חמורות. לדעת הסניגוריה הציבורית, החזקתם בהפרדה של אסירים הסובלים מלקויות נפשיות חמורות עומדת בניגוד לעקרונות היסוד של שיטת המשפט בישראל, ויש להפסיק מיד לנקוט בה. מקומם של אסירים אלה, בתקופות בהן אינם מאושפזים במחלקה לבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר, איננו באגפי ובתאי ההפרדה. יש להקים ולטפח אגפים רגילים תחת השגחה מתאימה או אגפים מיוחדים וייעודיים, המותאמים לטיפול באסירים הסובלים מבעיות נפשיות.
ביוני השנה הוחזקו בהפרדה 12 אסירים קטינים. הסניגוריה מציינת, כי גופים בינלאומיים קבעו שהחזקת קטינים בתנאי הפרדה משולה לעינויים או ליחס אכזרי ובלתי אנושי והציעו לאסור את השימוש בהפרדה ביחס לקטינים וחולי נפש. לדעתה, יש לצמצם מאוד ואולי אף לבטל לחלוטין את בידודם של קטינים, ובכל מקרה - יש לקבוע הסדרים מיוחדים להפעלת אמצעי זה כלפיהם, כגון הזמן המירבי, העילות לשימוש בו ומי שיוסמך לאשרו.
כמחצית מהאסירים אינם מיוצגים בעתירות המדינה המוגשות לבית המשפט המחוזי להארכת החזקתם בהפרדה, בעוד המדינה מיוצגת תמיד על-ידי פרקליט מיומן, ולעיתים קרובות אף על-ידי יותר מעורך דין אחד. לדעת הסניגוריה יש לעגן בחוק את זכותם של אסירי הפרדה שאינם מיוצגים לייצוג משפטי בידי סניגור ציבורי.
דרושה רפורמה חקיקתית בבדיקת החלטות בתי המשפט בעתירות המדינה להמשך החזקת האסיר בהפרדה נמצא, כי בקשתה התקבלה ב-97% מהמקרים. כמעט בכל העתירות, המדינה ביקשה הארכה של ההחזקה בהפרדה לתקופה המירבית המנויה בחוק. ב-97% נהעתירות שהתקבלו, הורה בית המשפט על מלוא תקופת ההפרדה שביקשה המדינה.
בסיכום הדוח, קוראת הסניגוריה הציבורית לגורמים הרלוונטיים לקדם מהלך של רפורמה חקיקתית בנושא החזקת אסירים בתנאי הפרדה. בין השינויים המומלצים: הבניית שיקול הדעת השיפוטי או המינהלי לצורך החלטה על הפרדה, והעמקת התשתית הנדרשת לשם החלטה זו; הגבלת משך ההפרדה; עיגון תנאי מאסר הולמים לאסירי ההפרדה; שיפור סדרי הדין בעתירות להארכת הפרדה; תיקוני חקיקה ספציפיים בנוגע לאוכלוסיות אסירים מיוחדות כגון אסירים הסובלים מלקויות נפשיות או אסירים קטינים; ועיגון חובות דיווח למחוקק על אודות היקף השימוש באמצעי ההפרדה.