משרד הפנים מציע לחייב נתינים זרים השוהים בישראל למסור את טביעות אצבעותיהם ותמונותיהם לצורך הכללתם במגע ביומטרי, וזאת לצורך זיהוי אמין, מהיר ומדויק שלהם ובמיוחד של המסתננים. המשרד הפיץ טיוטת תזכיר חוק לקבלת תגובות.
לדברי משרד הפנים, למדינה אין מידע רב על נתינים זרים הנכנסים אליה ושוהים בה, וככל שהדבר נוגע למסתננים - המאגר הביומטרי יהיה מקור המידע היחיד לגביהם. המשרד מציין, כי מאגרים ביומטריים על אודות זרים הוקמו בארה"ב ובאיחוד האירופי. מטרת התיקון, נאמר בתזכיר, היא "לקבוע הסדר אשר יאפשר אימות זהות וזיהוי של נתינים זרים שאינם תושבי ישראל תוך שימוש באמצעים ביומטריים ובנתונים ביומטריים שיופקו מהם, כתנאי למתן אשרות ורשיונות ישיבה בישראל, ולצורך ביצוע הליכי הרחקה ומשמורת".
על-פי התזכיר, שורה של בעלי תפקידים יוכלו ליטול מנתינים זרים את הנתונים הביומטריים: עובד משרד הפנים שהוסמך בידי השר, שוטר, סוהר, עובד שב"כ שהוסמך בידי ראש השירות, חייל שהוסמך לפי פקודות צה"ל, ממונה ביטחון ומאבטח שהוסמכו בידי שר הביטחון, עובדים בקופות חולים ובתי חולים, וכן עובד בגוף ציבורי הזקוק למידע לצורך מילוי תפקידו והוסמך בידי שר הפנים, וכן מי שאינם עובדי מדינה אך יוסמכו בידי שר הפנים לשם מילוי תפקידם. הללו יוסמכו ליטול נתונים ביומטריים גם לצורך השוואתם לנתונים שבמאגר.
החוק יקבע שנתין זר חייב להסכים למסירת נתוניו הביומטריים, ואם יסרב - לא יינתנו לו אשרה או רשיון ישיבה (משמע: הוא יגורש מהארץ). החוק מאפשר ליטול את הנתונים בכוח אם קיים חשד סביר שמדובר בשוהה בלתי חוקי שגילו מעל 14. שר הפנים יקבע את הדרך בה יונפקו התעודות הביומטריות לנתינים הזרים ומתי יפקע תוקפן. אם הנתין הזר יהפוך לתושב ישראל, יושמדו הנתונים הביומטריים.
התזכיר גם קובע כי נטילת הפרטים תבוצע "בדרך ובמקום שיבטיחו, ככל הניתן, שמירה על
כבוד האדם ועל פרטיותו וימנעו פגיעה בהם במידה העולה על הנדרש". מאגר הנתונים יהיה חסוי ומידע מתוכו יימסר רק למשטרה, לרשויות התביעה, לפרקליטות, לבית המשפט, לרשויות הביטחון ולרשויות אכיפה זרות לצורך מילוי תפקידיהן. החוק מחייב להתקין במאגר אמצעי אבטחה שימנעו חדירה אליו ודליפה ממנו, ואשר יבטיחו את פרטיותם של מי שנתונים ייכללו בו.
