משרד התמ"ת יוצא (יום ה', 13.9.12) בקריאה לציבור לסייע בגיבוש ועיצוב שוק העבודה העתידי במסגרת עבודתה של ועדה בראשות סמנכ"ל משרד התמ"ת לשעבר, אלי פז, המשותפת למשרדי התמ"ת, האוצר, ארגוני מעסיקים, נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה, אשר תדון במכלול נושאים הנוגעים לשעות העבודה הנהוגות במשק הישראלי.
הוועדה תבחן אפשרות לשנות - לראשונה מזה יותר משישה עשורים - את חוק "שעות עבודה ומנוחה" והתאמתו למציאות החברתית והכלכלית הנהוגה כיום בישראל.
באוגוסט 1950 הוגש ע"י שרת העבודה דאז,
גולדה מאיר, חוק העבודה הראשון שהוגש לחקיקה בכנסת. השם שנקבע לחוק העבודה הראשון: "חוק שעות עבודה ומנוחה". החוק תאם את הכלכלה והמציאות התעסוקתית של סוף שנות ה 40' של המאה הקודמת ותחילת שנות ה 50'. עתה, אחרי יותר משישה עשורים, הורה שר התמ"ת,
שלום שמחון, לבחון לעומק את החוק המיושן ולשקול את התאמתו למציאות הכלכלית והחברתית לשנת 2012 והילך.
הוועדה תידרש לקבלת מידע החיוני לעבודת הוועדה, לרבות תשתית מידע ונתונים בנושא שעות עבודה, ענפים משקיים, מחקרים על שוק העבודה בישראל, מחקרים השוואתיים בינלאומיים - בדגש על מדינות ה-
OECD, תשתית חוקית לרבות חקיקת משנה והסכמים קיבוציים בישראל, תשתית חוקית השוואתית במדינות כגון גרמניה, בריטניה וצרפת וכיו"ב.
בחינת נושא השעות הנוספות ועובדים שעתיים הוועדה תעסוק בחודשים הקרובים, בין השאר, בבחינת מכלול החוק והתאמתו למציאות המשקית והחברתית כיום, בחינת ההיתרים הקיימים כמצב נתון (מכוח החוק). בחינת ההיתרים להעסקה בשעות נוספות המושתתים כיום על תשתית חוקית בעייתית, בחינת סעיפי החוק המוציאים אוכלוסיות מתחולת החוק, בחינת ההסכמים הקיבוציים הקיימים, בחינת ההסכם בענף ההי-טק, בחינה מבוקרת של אוטונומיה לצדדים - גמישות בהסכמים קיבוציים ושעות עבודה גמישות לפי בחירת העובדים, בחינת הסכמים עבודה מקלים בתעשיה ובענפים נוספים, בחינת מגבלות ותנאים לאישור הסכמים קיבוציים ובחינת איכות ההגנה על עובדים במשק ומניעת ניצול.
עוד ייבחנו המודלים התעסוקתיים של עובדים במשכורת למול עובדים שעתיים בשכר, תוך חתירה לצמצום מצבת העובדים השעתיים במשק, בחינת נושא הגמישות הניהולית בשוק העבודה, בחינת היבטים הנוגעים לבריאות תעסוקתית, מחלות מקצוע ושחיקה פיזית, בחינת האפקטיביות של שעות העבודה כיום, חלוקת עוגת השעות במשק לעובדים (צמצום אבטלה) והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח אדם במשק, חלוקת ההכנסות במשק באופן צודק יותר, שיפור מיצובה של ישראל במדד האי שוויון, השפעת הטכנולוגיה המתקדמת על הגדרת שעות העבודה (זמינות באמצעות סמארטפונים, מחשבים, טאבלטים, גישה מרחוק וכו') ובחינת מיצובה של ישראל על-פי אמנות בינלאומיות, I.L.O וכו'.
כמו-כן, ייבחנו במסגרת הוועדה השלכות המערכת הגלובלית לרבות חברות בינ"ל, על דפוסי העסקה מקומיים, היבטים מגדריים בסוגיית שעות העבודה, סוגיות הנוגעות לערכי משפחה וזמן האיכות המושקע בה ע"י העובד\ת בישראל, פתרון ויישוב סכסוכי עבודה וניגודי אינטרסים עם גורמי כוח: ועדים, איגודי עובדים ואיגודי מעסיקים, סוגיית שעות עבודה במשרה נוספת והשלכותיה על היבטי בטיחות ובריאות תעסוקתית, צמצום תלות בהיתרים הניתנים ע"י המשרד הממונה ועוד.
יו"ר הוועדה, אלי פז, מסר כי "הדגש בעבודת הוועדה החדשה, אשר הוקמה לבחון את הסדרי ההעסקה השונים במשק, בכל הנוגע לשעות העבודה, הוא על בחינה. אין הוועדה חותרת ליצירת שינוי כמטרה. נכון להיום, קיים היתר כללי לכלל המשק להעסקת עובדים בשעות נוספות, שניתן בצמוד למלחמת יום הכיפורים על תשתית חוקית של צרכי ביטחון במצב חירום. ברור לכל בר דעת שמדינה אינה יכולה לבסס את כל שוק העבודה שלה, על תקנות שנועדו לשעת חירום בלבד. מכאן, שהמינימום ההכרחי הוא להסדיר את סוגיית השעות הנוספות ולעגן את הנושא - כחוק - בספר החוקים או בתקנות השונות."
