ישנם מקרים בהם ניתן להטיל על מסייע לעבירה עונש שיהיה גבוה מאשר מחצית עונשו של המבצע העיקרי. כך קובע (יום ה', 13.9.12) בית המשפט העליון.
השופט
סלים ג'ובראן אומר, כי אומנם החוק קובע ש"הסיוע לעבור עבירה, עונשו - מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל ביצועה העיקרי". ואכן, "היחס שנקבע בחוק בין עונשו של המבצע העיקרי לבין עונשו של המסייע צריך על דרך הכלל להנחות את בית המשפט בגזירת הדין. יחד עם זאת, אין לומר כי מדובר ביחס שיש להקפיד על קיומו באורח דווקני ותיתכנה סטיות ממנו בשים לב לנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון".
ג'ובראן מוסיף: "מלאכת גזירת העונש אינה משימה טכנית הנשענת על יישום פעולות מתמטיות, אלא היא פעולה של איזון עדין בין מספר רב של שיקולים, שחלקם עניינו בנאשם עצמו וחלקם האחר נוגע לאינטרס הציבורי. בית המשפט נדרש, בבואו לגזור את דינו של נאשם, לשקול את עניינו הפרטני של הנאשם ולתת לנסיבותיו, לפוטנציאל השיקומי שלו ולגורמים רלוונטיים נוספים את המשקל ההולם. על כן, אין המדובר בגזירה אוטומטית של מחצית העונש בעניינו של המסייע מהעונש שנגזר על המבצע העיקרי, ויש שהנסיבות הפרטיקולאריות מחייבות הטלת עונש ביחס שונה".
בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של לאוניד ארנבורג, אשר נדון ל-18 חודשי מאסר בפועל בשל סיועו לתקיפתו של אדם. ארנבורג טען שיש להפחית מחצית מעונשו, שכן התוקפים נדונו אף הם ל-18 חודשי מאסר והוא היה מסייע בלבד, אך טענתו נתקבלה בצורה חלקית בלבד. לדברי ג'ובראן, הנסיבות המחמירות של התקיפה מצדיקות ענישה שתעלה על מחצית מזו שהוטלה על התוקפים, אך אין הן מצדיקות שהעונשים יהיו זהים, ולפיכך הועמד עונשו של ארנבורג על 12 חודשי מאסר בפועל.
"מתחייבת ההנחה שלפיה תרומתו של המערער-המסייע להגשמת המעשה העברייני, תהיה משמעותית ככל שתהיה, היא פחותה מזו של המבצע העיקרי והיסוד הנפשי המתקיים בו אף הוא שונה. שאם לא כך, דהיינו שתרומתו הייתה זהה לזו של המבצעים העיקריים והתקיים בו היסוד הנפשי הנדרש בחוק בעבירות אלה, הרי היה מקום להרשיעו כמבצע ולא כמסייע", מסביר ג'ובראן. במקרים קיצוניים, הוא מציין, אכן ניתן להשוות את עונשו של המסייע לזה של המבצע, אך המקרה הנדון אינו נמנה עליהם.
