בדיון מיוחד של ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא ההתייקרות הצפויה של מחירי המים, אמר (יום ה', 13.9.12) מנהל רשות המים, אלכס קושניר, כי בסיס הנתונים שירכיבו את מחיר המים טרם גובש וכי רק לקראת סוף חודש נובמבר ותחילת חודש דצמבר ניתן יהיה לדעת בכמה יעלה התעריף.
הוא העריך כי תעריף המים יעלה באחוזים בודדים. ח"כ
אורי מקלב ביקש לדעת בכמה אחוזים יעלה התעריף, וקושניר השיב כי הוא מעריך שההתייקרות לא תעלה על 5%, אך הוסיף כי לא ניתן להבטיח זאת.
לדברי קושניר, בשנתיים האחרונות נשחק תעריף המים ב-3% וההתייעלות פיצתה על כך. "תעריפי האנרגיה עלו ולא תהייה ברירה אלא להעלות תעריפים. ראינו מה קרה עם השחיקה של תעריף החשמל שבסוף הצרכן משלם על זה פי כמה וכמה", אמר קושניר. ח"כ
יואל חסון העיר כי הציבור מממן את כל הפעילות האדירה וההשקעות שנעשות במשק המים. הוא אמר כי תעריף המים ימשיך ויתייקר שנה אחרי שנה, עד שהציבור לא יוכל לשאת עוד את העלות והאוצר יצטרך להכניס את היד לכיס. "זה לא יחזיק מים עוד הרבה זמן", אמר.
הסבסוד לחקלאים: עד 450 מיליון שקל מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג, הוסיף כי הצרכן הוא החמור שנושא על גבו את עלות המגזרים האחרים ומממן את ההסכם בין האוצר לחקלאים, שמהווה כ-15% ממחיר המים. קושניר אישר כי הסבסוד לחקלאים נאמד בכ-400-450 מיליון
שקל. ח"כ חמד עמאר טען כי הממשלה היא שצריכה לממן את ההסכם עם החקלאים וקרא להחזיר את הפיקוח הפרלמנטרי על מחיר המים. ח"כ
רונית תירוש הוסיפה כי לאחרונה ראינו מחאות בירדן ואפילו ברשות הפלשתינית שזכו להיענות מצד השלטונות. "אפילו ראש הממשלה
בנימין נתניהו שלח לפלשתינים מענק של 250 מיליון שקל", אמרה. לדבריה, בישראל ההפגנות הן תרבותיות והממשלה ממשיכה בשלה. "הייתי מנכ"ל משרד ממשלתי וראיתי איך אנשי האוצר מהלכים אימים על השרים", הוסיפה תירוש וקראה לאוצר לבחון את המדיניות ולראות עד כמה עמוק הוא נכנס לכיסי האזרח.
ח"כ
ישראל אייכלר טען כי הציבור לא יתקומם ולחברי הכנסת לא תהייה שום השפעה. הוא הוסיף כי "אם מחירי המים לפני 3-5 שנים היו נמוכים ב-50% אז מישהו פה עושה קופה לא צודקת. בשנים האחרונות המדינה התפרקה מהחובה המוסרית של מדינת הרווחה", אמר. הוא הצטרף לקריאה להחזיר את הפיקוח על מחיר המים לכנסת.
עלייה של מאות אחוזים במספר המשפחות שמנותקות ממים ליליאן סירקיס, עובדת סוציאלית בעיריית ירושלים, מפורום "מים לנזקקים", סיפרה לחברי הוועדה כי לעומת השנים הקודמות יש עלייה של מאות אחוזים במספר המשפחות שמנותקות ממים, בגלל שהתקשו לשלם את החשבון. "האוכלוסיה שאנחנו מטפלים בה לא תוכל לעמוד בהתייקרות נוספת", אמרה. נציגי ארגוני הנכים ונציגים חברתיים נוספים טענו כי גם הם כי החלשים לא יוכלו לשאת עוד בהתייקרות וסיפרו על מקרים קשים שבהם נכים בוחרים לשלם את חשבון המים אבל נשארים רעבים כי לא נשאר להם כסף לאוכל.
מנכ"ל משרד האנרגיה והמים,
שאול צמח, דחה את ההאשמות שהופנו נגד פקידי הממשלה בכלל והאוצר בפרט, ואמר כי בסוף הפוליטיקאים מקבלים את ההחלטות. לדבריו, "במבנה הנוכחי של משק המים אין לראש ראשות המים שום שיקול דעת, הוא פועל לפי כללים ולא יכול להוריד תעריפים ולשמור על אותה רמת שירות באספקת המים. מצד שני הוא לא רוצה להעלות תעריפים", אמר.
יו"ר הוועדה, ח"כ
כרמל שאמה-הכהן, סיכם את הדיון ואמר כי הוא לא יודע אם לקיחת הסמכויות מחברי הכנסת, שנעשתה טרם זמנו, הייתה צעד חכם. עם זאת הוא הוסיף כי "בגלל חשיבות הנושא הישיבה הזו נקבעה ערב ראש השנה, בפגרה, כדי לגרום לכך שההחלטה של רשות המים בקביעת התעריף תהייה לא רק מקצועית אלא גם עם רגישות חברתית מקסימאלית".
