קולן של הנשים - לא נשמע

מחקר חדש בנושא קבלת החלטות בקבוצה שופך אור על מקומו של הקול הנשי. אנשי אקדמיה מאוניברסיטת בריגהם יאנג ומאוניברסיטת פרינסטון ניסו לברר אם נשים דיברו פחות בהשוואה לגברים כשקבוצה שיתפה פעולה במטרה לפתור בעיה כלשהי. בקרב הקבוצות אותן חקרו, משך הזמן שהנשים דיברו היה מועט במידה משמעותית ביחס לייצוג היחסי שלהן בקבוצה והיה כ-75% ממשך הזמן שהגברים דיברו. המחקר החדש פורסם בכתב העת היוקרתי American Political Science Review. לדברי החוקרים, לנשים יש ידע ייחודי וחשוב לחלוק אותו עם הקבוצה, והידע הזה הולך לאיבוד בנסיבות מסויימות. עובדה יוצאת דופן הייתה שחוסר השוויון בזמן הדיבור נעלם כאשר החוקרים הורו למשתתפים להחליט על "הצבעה פה אחד" במקום הצבעה בה הרוב קובע. כלומר, התוצאות מוכיחות כי הגישה הנסמכת על קונצנזוס, מאפשרת במיוחד לנשים שנמצאות בנחיתות מספרית להשמיע את קולן, והדבר נכון בסביבות שונות. במועצת תלמידים, במועצת ניהול של ארגונים שונים ובחברות, וכן בוועדות של הרשות המחוקקת, נשים נמצאות לעתים קרובות במיעוט וקבוצות אלו מסתמכות על קביעת הרוב במסגרת קבלת ההחלטות. סביבות כאלו גורמות לחוסר שוויון דרמטי במשך הדיבור ובדרכים רבות אחרות רבות. קיימת נטייה שלא לראות בנשים גוף משפיע, ולעתים, אף הנשים עצמן לא רואות בעצמן כוח בעל השפעה כשהן במסגרת קבוצתית. לצורך הניסוי שערכו, גייסו החוקרים משתתפים שיקחו חלק בקבוצה וידונו בדרך הטובה ביותר לחלק כסף אותו הרוויחו יחד ממשימה תאורתית. בסה"כ החוקרים צפו ב-94 קבוצות שכל אחת מהן הייתה מורכבת מחמישה אנשים לפחות. בממוצע, הקבוצות דנו בנושא במשך 25 דקות לפני שסיכמו את הדברים בינהם. מחצית מהקבוצות הצביעה בעזרת הצבעה חשאית, ומחצית אחרת על-פי הרוב קובע. באופן ראוי לציון, הקבוצות הגיעו להחלטות שונות על בסיס ההשתתפות הנשית, ואלו התבססו על מידת הנדיבות שהפגינה הקבוצה.