עו"ד ישי בית-און, מבכירי עורכי הדין בארץ בתחום הכינוסים והפירוקים, הודח (יום ד', 19.9.12) מתפקידו ככונס נכסים לשני פרויקטים של חברת הבנייה סלע-שולדר. שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, ד"ר
עדי זרנקין, אימץ בחלקם את ממצאיו של רו"ח יהודה ברלב על התנהלות כספית לקויה של בית-און, כבסיס להחלטה יוצאת הדופן שקיבל.
בית-און התמנה בשנת 2001, לבקשת הבנק הבינלאומי, לכונס של פרויקט "וילאן" בקריית מוצקין ושל פרויקט "שער העיר" בנהריה, והשלים את בנייתן ומכירתן של 144 דירות בשני הפרויקטים. זרנקין אמר כי החליט למנות את ברלב כבודק לאחר שבית-און נמנע תקופה ארוכה מלהגיש דוחות כספיים ומסמכי בנק של הפרויקטים, תוך הפרת החלטות של בית המשפט.
לא בכדי איבד הבנק אמון בכונס עוד לפני שהגיש ברלב את חוות דעתו (בפברואר השנה) ביקש הבינלאומי להדיח את בית-און בנימוק שאיבד את האמון בו. זאת, לאחר שהבינלאומי הגיש תביעה נגד בית-און בתיק כינוס אחר, בטענה שנטל לכיסו שלא כדין למעלה ממיליון שקל. הבנק טען עוד, כי בית-און הגיש על דעת עצמו תביעה נגד מנהלים בסלע-שולדר, ואשר הסתיימה בחיובו של הבנק בהוצאות בסך 479,000 שקל. בית-און אף מחק על דעת עצמו את הערעור שהגיש לעליון על סכום ההוצאות, למרות שהבנק ביטל את ייפוי הכוח שנתן לו, וגרם לכך שסכום ההוצאות בו חויב הבנק הגיע ל-692,000 שקל.
"לא בכדי איבד הבנק את האמון בכונס", אומר זרנקין, "ואף אני הגעתי לכלל דעה שאין הוא יכול להמשיך בתפקידו, ויש להפסיק מינויו ללא שיהוי נוסף". התנהלותו הכספית של בית-און, ממשיך זרנקין, "הייתה בעייתית עד מאוד". הוא נהג להשאיר בחשבון הבנק של קופת הכינוס מיליוני שקלים לאורך חודשים רבים, מבלי להעבירם לחשבון הבנק של סלע-שולדר כדי להקטין את חובה של החברה לבנק. בכך, קבע ברלב, נגרם לחשבון הכינוס נזק של 365,000 שקל.
עוד מצא ברלב, כי בית-און גבה שכר טירחה ללא אישורו של בית המשפט, גבה שכר טירחה בסך 564,000 שקל ללא הוצאת חשבונית, והגיש לבית המשפט בקשה לשכר טירחה בלא להציג את ההסכם בינו לבין הבנק (כך שיכול היה לקבל סכום גבוה יותר). בית-און גם שילם מחשבון הכינוס 700,000 שקל מההוצאות שנפסקו לטובת מנהלי סלע-שולדר בתביעה שהגיש, וזאת בניגוד להוראת בית המשפט לפיה על הבנק לשלם את ההוצאות.
לצד זאת, דוחה זרנקין חלק מממצאיו של ברלב בנושא לטיב היחסים בין הבנק הבינלאומי לבין בילו השקעות שבשליטת
צדיק בינו - בעל השליטה בבנק הבינלאומי - ואשר העמידה חלק מן המימון לפרויקטים. בין היתר דוחה זרנקין את טענתו של ברלב, לפיה הבנק שלח את ידו בנכס שהיה שייך לסלע-שולדר, כאשר הגיע להסכם עם בילו על שחרור פיקדון שהפקידה החברה במסגרת ערבותה כלפי הבנק לחובות סלע-שולדר. זרנקין קובע, כי כשני נושים בפרויקטים - היו הבנק ובילו רשאים להגיע לידי הסכם בנוגע לחלוקת כספי הכינוס, הסדרת האשראי ועוד, וגם בנוגע להחזרת הפיקדון של בילו.
הבנק ובילו ביקשו למנות את עו"ד דן עופר במקומו של בית-און, אך זרנקין אומר שבמקרה זה ראוי למנות כונס אחר. הוא מינה לתפקיד את עו"ד חיים סמט, וכן הורה לברלב להשלים בתוך עשרה ימים את הדוחות הכספיים של הפרויקטים לשנים 2011-2007.
