"הסניגורים בהולילנד מבקשים למוטט את ש"ד"

הסניגורים במשפט הולילנד מבקשים לפגוע בש"ד, להטריד אותו, לשבור את רוחו ולמוטט אותו בעיצומה של עדותו, וזו המטרה שמאחורי בקשתם להפסיק את ייצוגו בידי עורכי הדין אמנון יצחקניא ואילן סובל. כך טוענים השניים (20.9.12) בתגובה ששלחו ליו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה. רוב הסניגורים - בראשות פרקליטו של אהוד אולמרט, עו"ד רועי בלכר - ביקשו מהלשכה להורות ליצחקניא וסובל להפסיק לייצג את ש"ד בהליכים האזרחיים בהם הוא מעורב, בעיקר בתביעות ההדדיות מול הלל צ'רני. הסניגורים טוענים, כי קיים חשש כבד לזיהום עדויותיהם הצפויות של השניים (כעדי תביעה) במשפט הולילנד. יצחקניא וסובל הגיבו במסמך בן 25 עמודים בו הם מעלים שורה של עילות המחייבות, לשיטתם, לדחות את דרישת הסניגורים. הם גם מפרטים את תולדות ייצוגו של ש"ד על ידם ובין היתר מאשרים, כי התביעה בסך 30 מיליון שקל שהגיש ש"ד נגד צ'רני תואמה עם הפרקליטות. השניים אומרים, כי הדבר נעשה כדי לוודא שתהיה התאמה מלאה בין הגירסה שמסר ש"ד קודם לכן למשטרה לבין הטיעונים בתביעה האזרחית, ולא כדי לכוון את עדותו של ש"ד בפני רשויות האכיפה. יצחקניא וסובל אומרים, כי מלכתחילה ייצגו את ש"ד במגעים הכושלים מול צ'רני ולאחר מכן במגעים לחתימתו על הסכם עד מדינה. ואולם, בהמשך התברר שיש צורך להגן עליו מפני נושיו ומפני תביעות מלאכותית של מקצת מן הנאשמים שנועדו למוטט אותו. הם עשו זאת זמן רב ללא תשלום, ורק כאשר עמדו לומר נואש - נאותה המדינה לשלם להם 8,000 שקל בחודש ולכן הם ממשיכים בייצוג. לדברי יצחקניא וסובל, הסניגורים מבקשים לפגוע בזכות היסוד של ש"ד להיות מיוצג בידי עורכי הדין שבחר ואשר הלכו עימו לכל אורך הדרך. לטענתם, הנאשמים והסניגורים יודעים היטב, כי במציאות בה שרוי ש"ד - "בידוד חברתי יוצא דופן ולחצים בלתי רגילים מצד אמצעי התקשורת" - ניתוקו מפרקליטיו יגרום לפגיעה קשה בו. עוד הם אומרים, כי ש"ד לא יוכל למצוא עו"ד חילופי, שכן מדובר בהקדשת אלפי שעות עבודה תמורת שכר עכשווי זניח וציפייה לשכר מתוך תביעתו נגד צ'רני. עוד אומרים יצחקניא וסובל, כי הדרישה מהווה פגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק שלהם. הם מדגישים, כי לא קיים כל ניגוד אינטרסים בינם לבין ש"ד, שכן הם יהיו עדים מטעם המדינה ולא מטעמו של לקוחם, וכי קבלת הגישה של הסניגורים תוביל לתוצאות אבסורדיות. בהקשר זה הם מציינים, כי הסניגורים מתבססים בין היתר על עמדת המדינה בנוגע לייצוגו של דני דנקנר (אחד הנאשמים במשפט הולילנד) בידי עורכי הדין יורם ראב"ד ויוסף בנקל בפרשות הקשורות לתפקידו כיו"ר בנק הפועלים - אך לא טרחו לומר שעמדה זו נתקלה בהסתייגות מצד בג"ץ ולמעשה המדינה חזרה בה ממנה. יצחקניא וסובל מעלים גם טענות נגד הצורה בה הוגשה הבקשה וטוענים שהסניגורים לא טרחו להגיש את האסמכתאות עליהן הם מתבססים כביכול, ולאחר מכן הגישו מסמך מושחר כולו למעט שתי שורות. לבסוף הם אומרים, כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב, וכי ללשכת עורכי הדין כלל אין סמכות להורות לעורך דין שלא לייצג אדם כלשהו.