נפרדים מאושייה רדיופונית. אחרי חמישים ואחת שנים וכמעט שבעה חודשים ברדיו הישראלי, פורש הקריין הוותיק יצחק איתן (67) לגמלאות. איתן החל את דרכו ברדיו בהיותו רק בן חמש-עשרה וחצי, ושימש בתפקידים שונים. את קורס הקריינים שלו החל בשנת 1967, לפני מלחמת ששת הימים וסיים אותו אחריה. הקורס היה ארוך ביותר - תשעה חודשים. "חמישה עשורים עברתי כר נרחב של הרבה מאוד דברים שניתן לי לעשות, בכל מיני תחומים, לא רק בחדשות - בכל מיני תוכניות שגם ערכתי, גם הגשתי וגם כתבתי. אם זה תוכניות בידור, השתתפתי בתוכניות ספרות למיניהן, בתוכניות דוקומנטריות וכו' וכו'", אמר יצחק איתן בקול רועד בראיון משדר "הכל דיבורים". לשאלת המראיין יגאל רביד לאן הולכת הקריינות היום, השיב: "כשהגעתי לרדיו בתור נער, התחככתי בגיל וברעדה מרחוק בכמה אנשים מפורסמים, ששמעתי ברדיו עוד מהיותי ילד. כמובן, עקבתי אחרי החדשות עוד מהיותי ילד וקראתי הרבה עיתונים. אני התרשמתי מאוד מעברית נקייה וצחה של כל מיני קריינים שקראו באותה תקופה, ואמרתי שאני אתעתד להיות כמוהם. הייתי בקול ישראל לנוער. היה לי רשמקול קטן שבו הייתי מתאמן בבית, ושם עשיתי אימונים עד שמישהו לקח את הרשמקול היה והשמיע למשה חובב (מבכירי קרייני החדשות של קול ישראל, ע.י.). הוא רשם המלצה לגלי צה"ל שאני ראוי לגשת למיקרופון. אנחנו קוראים לחדר החדשות קודש הקודשים". בהתייחסו לעברית השגורה בפיו עם הרי"ש הלשונית, אמר כי ירש את המבטא התימני מהבית. "כתבתי וגם שידרתי. ההגייה היא רחם אמי, והדיווק זה אבי, מורי ומחנכי שהרביץ בי תורה, ולא ויתר על כל אות ואות שאני אדגיש ואבטא, ונזף בי. אני מודה לו מאוד על מה שעשה ושחינך אותי כפי שחינך. אני מקווה שאשמע גם קריינים אחרים שהולכים באותה דרך - דיוק וכו'".